 |
|
 |
||
|
||||
 |
בדיעבד וכשוך הסערה (שבליבי, גם אם לא בליבו של אף אחד אחר), תגובה 155336 היתה מעט נמהרת, משוב להתנשאות הצוננת שבתגובה 155308. ואעפ"כ, אם תעבור על כמה מהתגובות הרבות (נדמה לי) שהגיעו הנה בייחוד אתמול, אולי תסכים איתי שהן מוסיפות גוף ראיות נאה לתזה הבסיסית שבתגובה ההיא - המפגן האינטלקטואלי הזכרי ככסות לפוביה האנאטומית. אחרי התגובות האלה ניתן להרחיב את התזה מעבר לפעילות האינטלקטואלית גרידא, לפעילות המוחית הזכרית בכלל... ומה לעשות, וזכיתי להתוודע אישית (בתקופה הקדם-לסבית שלי), במסגרת הקמפוס, לכמה וכמה אנאטומיות שעליבותן עמדה ביחס ישר לאינטלקט הנודע לתהילה של נושאיהן. לעניין אחר לגמרי: הדיון הזה גרם לי, בין השאר, לעשות איזשהו חשבון נפש גם עם עצמי, וגיליתי משהו מעט מטריד: למרות ההכרה הלסבית העמוקה והשלמה ולמרות מערכת זוגית מספקת ויציבה, נשאר לי מין צורך, אולי הרגל, ליצור עם בני המין השני אינטראקציות שיש בהן נימה, איך לומר... מפלרטטת קמעא (הגם שזהו פלירטוט עצבני ומתלהם). במובן זה אכזבתי מעט את עצמי. (אין לי מושג מדוע הפלתי דוקא עליך, מכל העולם, את הוידוי הקטן הזה. זה כמעט מזמין תגובת "אל"פ, אבל כדאי ש..." :-)) דואל: אולי קשה להאמין, אבל נכויתי בעניין זה, למרות שהסבירו לי חזור והסבר שהדואל הוא הדבר הבטוח בעולם. לא אלאה אותך בפרטים המייגעים, אבל מאז אני משאירה דואל רק לאנשים שאני מכירה היטב ולא באתרים ברשת. סתם, עוד משהו, שבח למדיניות הסרת תגובות באתר הזה: אתמול החלפתי מחמאות עם מישהו שהעלה השערות לגבי המקצוע שלי1, ואח"כ הצטערתי שירדתי לרמתו. עכשיו, כשנכנסתי, גיליתי לשמחתי שהפתיל ההוא נעלם. בלי קשר, אני נהנית מרבות מתגובותיך ברחבי האתר. כל טוב, מולי. 1 כמו האמא של השופט, אלא מה? הקלישאות בנושא זה הן כמעט יותר עתיקות מהמקצוע עצמו. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אבל אשמח לדעת אילו דיונים יוכלו להפריך את טענתך. אמרת שהודעות רבות מאלה שהיו הוסיפו משקל לתזה שלך. ומה עם האחרות? האם הן לא גרעו מן התזה שלך? האם תתייחסי לאיזשהו דיון אינטלקטואלי בין זכרים כאל יותר מתחליף להשוואת גדלים אנטומיים? האם נקבות יכולות בכלל להיות חברות בדיון כזה? אם לא, כיצד תסבירי את הנקבות שבכל-זאת מדיינות עם זכרים באתר הזה? האם הן נקבות-בכאילו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פרידה? בקושי הספקנו להכיר וכבר את נודדת? אני שאלתי את השאלה שלי במלוא הרצינות, לא על-מנת להתנגח (אלא מה? את הניגוחים אני שומר לבני מיני) אלא מפני שזה מעניין. אני לכשלעצמי מנוע מהתבוננות אובייקטיבית במתרחש, ולא יעזרו לי כאן כל הטענות שאני מחוץ לתחרות (4 ס"מ ביום טוב, כבוד השופט, וזה כשמודדים מהבסיס התחתון). מכל מקום, תודה על המחמאות, גם את לא קוטלת קנים (הה הה) שכ"ג |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |