בתשובה לרון בן-יעקב, 31/01/01 21:56
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מלחמה היא הדבר הנורא מכל, ללא ספק. בג'ונגל הדמגוגי הנוכחי מנסים שני המנהיגים לשכנע אותנו שיש להם מרשם לשלום. אין להם. כאשר אנחנו אומרים שמלחמה כבר קיימת, או שהיא בלתי נמנעת, אין אנו אומרים דבר בשבח המלחמה. גם כשמתרחש הנורא מכל, מלחמה, שואה, שכול, עדיין אנו יכולים לנתח תיאורטית לפני ואחרי. האם במידה שצ'מברליין היה מגלה תקיפות רבה יותר כנגד היטלר היתה נמנעת שואת מלחמת העולם השניה? רבים סבורים שכן. אין ספק שצ'מברליין נשא מסר של שלום ושל פיוס. צ'רצ'יל נשא את המסר התקיף והכוחני. הבריטים בחרו בשלום וקיבלו את המלחמה. פשוט, כואב, ואינו אומר דבר בשבח המלחמה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אם, ואם, ואם. לעומת זאת, האמריקאים העדיפו את מלחמת ויאטנם על פני שלום, ובסופו של דבר קבלו ממילא מדינה קומוניסטית. אני לא חושב שאפשר להשוות את המצב היום למצב ששרר אז באירופה, מצב בו צ'מברלין ותר על מדינה שלמה למדינה שמבחינה אידיאולוגית תמכה במלחמה, בטלה הסכמים על צמצום ופירוק נשק, שפרצה בגסות לאוסטריה ולחבל המפורז, שבת בריתה האחת פלשה למנצ'ורה והשניה לאריתריה, שלא הביעה מעולם שום נכונות לשלום, שתבעה התרחבות על חשבון מדינות אחרות ללא שום הצדקה פרט לתורת גזע, שסייעה רק כמה שנים קודם לכן להעלות שלטון פשיסטי בספרד באמצעים מזעזעים וקטלניים שלא נראו כמוהם עד אז, שהשמידה את אזרחיה שלה מתוך אמונה כי ישנם אנשים שצריכים למות ושבטלה כל סעיף מחוזה השלום עליו חתמה ממשלת וימאר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תסלח לי, אבל יש לי עוד "אם" אחד : אין שגריר מצרי בישראל, וזו הפרה של הסכם השלום, שעברה ללא שום מחאה מצידינו, פשוט השלמנו עם המצב החדש. כבר דובר כאן על בניית הצבא המצרי, ובין השאר העובדה שהתקציב לצבא גדל באופן עיקבי בשנות התשעים, ולמעשה הוכפל במונחים ראלים מאז 1990. לא נדלקה אצלינו שום נורה אדומה ברמה הפוליטית (אני מאמין שבצה"ל כן). המשטר במצרים לא טוב יותר מהמשטרים הדיקטטורים באירופה של אז, וגם הוא השמיד ומשמיד אלפי אזרחים מצרים. אני מסתקל על ערפת שלא קיים כמעט אף סעיף בכל ההסכמים הרבים שחתם עליהם, ולקח לנו 7 שנים של טרור ו"מלחמה בעצימות נמוכה", על מנת להתעורר קצת. אם מוברק (או זה שיבוא אחריו) יכניס כוח צבאי מוגבל לסיני (ב"גסות" אם תרצה), ובמשך חודש ימים אנו מנסים למצות את הלחץ המדיני האפשרי בעזרת ארה"ב ועוד מי שאתה רוצה כדי שיסיג כוחותיו, ללא הועיל. אתה מציע לפתוח במלחמה או להשלים עם המצב החדש? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמה הבדלים קטנים: א) מצריים לא יצרה ברית כנגד מדינת ישראל, שלא כמו ברית האנטי סובייטית שחתמו שלוש מדינות הציר וספרד הפשיסטית. ב) ההנהגה המצרית לא מבצעת חיסולים מתוך אמונה שיש אנשים *שצריכים למות*. ג) ההנהגה המצרית לא מכירה במלחמה כחלק מתפיסת עולם. ד) עליית מדרגה משמעותית הייתה מעורבות הפתח, דבר שלא היה מאז הסכמי אוסלו. ההשקפה כאילו המנהיגות הפלסטינית כולה והעם הפלסטיני כולו עמדו מאחורי הפיגועים הקיצונים במשך השנים היא כמו ההשקפה שממשלות ישראל ועם ישראל כולו עמדו מאחורי פיגעו הטרור הישראלים. ה) גם ישראל לא קיימה סעיפים מהסכמי אוסלו. לעומת זאת, באירופה של שנות השלושים גרמניה הייתה זו שהפרה את ההסכמים עם עצמית עיניים מצד בריטניה וצרפת. ו) אני אישית הייתי מציע לתגבר כוחות באיזור התעלה ולהיות בכוננות, תוך כדי המשך בשיחות מדיניות עם מצריים ועם האו"ם. עם זאת, לא באתי להציע שום דבר, רק טענתי שועידת מינכן אינה ברת השוואה להסכמי אוסלו. אגב, עובדה ששכחתי לציין: צ'מברלין היה זה שטס להיטלר, וגם ראש ממשלת צ'כוסלובקיה היה זה שהגיע אל היטלר ולא ההפך, ואז עוד "יובש" ע"י הפיהרר בחדר האוחרים, בעוד הלה צופה בסרט. אפילו את ועידת מינכן היטלר לא יזם, אלא בן בריתו. אני לא רואה פה שום נכונות מינימלית, אפילו תהיה מזוייפת, לשלום. ואתה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא שייך לדיון, אבל עד כמה שזכור לי (למרות שיתכן שאני טועה), צ'רצ'יל עלה לשלטון בשנת 1940. בשנים אלו היו פולין וצ'כוסלובקיה תחת כיבוש, ויחד איתן נכבשו גם דנמרק ונורבגיה. צ'רצ'יל לא מהר לעשות דבר כנגד ברה"מ וגרמניה. רק עם פלישת גרמניה לארצות השפלה החל לאסוף כוחות, בהם לא זכה להשתמש, ומשם עבר רק לטקטיקה הגנתית - הוא לא שלח כוחות לשחרר את המדינות הכבושות (כולל צרפת שנכבשה גם היא) ולא פלש לקולוניות הגרמניות והאיטלקיות. אני לא רואה בזה הבדל גדול מעמדתו של צ'מברלין. זה לא שהוא היה חכם גדול גם כן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמיר הנכבד, האינך מסוגל לרשום תגובה אחת מסודרת, ללא השימוש במילים 'גרמניה', 'היטלר', 'מלחמת העולם השניה', וכמו כן ללא השוואות מגמתיות למשטרים טוטאליטאריים בעליל? אני אומנם מבין כי נושא מלחמת העולם השנייה בוער בעצמותיך, אך אינך יכול להשליך ללא הרף מהרהורי ליבך כלפי מדינת ישראל בנדון, מה גם שאינך מדייק בפרטים מסויימים בכל האמור למלחמת עולם זו. בברכה א. מאן |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מוזר, ואני לתומי חשבתי שההשוואה בין הסכמי אוסלו לועידת מינכן קשורה לגרמניה. ואני, כסיל שכמוני, הסברתי מדוע אין להשוות את המצב אז למצב של היום. אכן. טעות מצערת. מעתה אזכור שרק לימין מותר להשוות עמים לנאצים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מכובדי, אין כל צל של ספק כי השוואותיו המגמתיות של הימין הישראלי-יהודי ההיסטרי בין דמויות שונות ברחבי העולם הפלסטינאי, לבין מקבלי ההחלטות השונים ברחבי גרמניה הנאצית גובלת אומנם בפאראנויה תמהונית מוחלטת, אך אל לך לשכוח אף השמאל הישראלי עוסק לעיתים במרץ בלתי נלאה בבאגאטליזציה של שואת יהודי אירופה, ומנסה תדירות להשוות בין מבצעים די עלובים וחובבניים של זרועות הביטחון הישראלי במאבקם השנוי במחלוקת כנגד היישות הפלסטינאית, לבין מלאכת מחשבת בארבארית של חיסול סיסטמטי גורף ומושלם, בעל אופי תעשייתי שיטתי הנעזר בבירוקראטיה חדורת אמונה וביטחון בצדקת דרכה. אינני רואה הבדל מהותי בין הביטוי הקונוטאטיבי 'גבולות אאושוויץ' מבית מדרשו של הימין הישראלי, לבין התרפקותו של השמאל הישראלי על הנאראטיב הנאצי כביכול בנפש הישראלית, תוך השימוש העלוב והחוזר במטבעות לשון כ'יהודו-נאצי' וכ'. די עלוב, לצערי. בברכה א. מאן |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את הביטוי "גבולות אושוויץ" או יותר נכון, משהו בסגנון "קווי 4 ביוני 67 מזכירים לנו את אושוויץ" טבע דווקא אבא אבן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אודה לך אם תקרא שוב את תגובתי אותה בקרת, ותראה לי היכן השוותי בין מבצע ישראלי למבצע גרמני-נאצי. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |