בתשובה לאסתי, 06/07/03 16:21
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אבל כיוון שאני כנראה יותר קרוב לצאן מרעיתם של אותם רבנים (אם כי די מרוחק ממנו), ואני לא רואה את הכוונה שהם רואים, אפשר להניח יותר בקלות שכדי לראות את הכוונה הזו צריך לרצות לראות אותה. באשר ל"לא תעמוד על דם רעך", זה נורא קל להסביר: הם סוברים, שפינוי מאחזים יוביל למציאות שמסכנת את עם ישראל (על זה תתווכחי איתם, לא איתי). אז מי שמפנה, לדבריהם, עומד על דם רעו (אגב, איסור - אבל זה לא כאילו שעושים משהו למי שעומד על דם רעו; זה לא בסמכות שיפוט של בית-דין, למיטב זכרוני, כי הוא לא עשה עברה בפועל). פילוג בעם ובצבא... זה דווקא לא קשה. דברי עם חיילים שהשתתפו בפינוי ימית, ותכפילי את זה פי חמישים לפחות. פילוג בצבא, דומני, יכול להיווצר גם אם חצי מהחיילים יסרבו פקודה וחצי יבצעו. וכיוון שלדבריהם הפקודה לא חוקית, הם קוראים לצבא לא לגרום לכך שבני אדם ייאלצו לסרב. ועדיין לא הסברת: אם 'דין רודף' הוא אישור לחיסול, איך אפשר לתרץ את הציטוט שהבאתי למטה, שמופנה דווקא נגד אלה שמסרבים פקודה מימין? את חושבת שבעיתון שהרב מלמד כותב בו טור ייתנו אישור לחיסולו? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מכירה דינים ולא מכירה רבנים, ולא יכולה להתווכח על דברים כאלה. אבל- נותרת בעינה העובדה שהסיבוב הקודם הלך ככה: 1.נחתם הסכם. 2.התחילו להימסר שטחים. 3.קבוצת רבנים הוציאה החלטה שקובעת שזה מצב של "לא תעמוד על דם רעך". 4.עם או בלי קשר לרבנים האלה, יגאל עמיר רצח את רבין בטענת "דין רודף", שהוא סעיף אחד בתוך "לא תעמוד". והסיבוב הנוכחי בינתיים: 1.נחתם הסכם. 2.התחילו להימסר שטחים. 3.אותה קבוצת רבנים מוציאה החלטה שהיא חזרה כמעט מלה-במלה על ההחלטה ההיא, וכוללת את "לא תעמוד". 4. ? ואתה מתפלא שאנשים מודאגים? אני חושבת שזה ממצה את מה שיש לי להגיד בנושא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דווקא נדמה לי שזה כן בסמכות בית דין. >הולכת לבדוק. מחפשת, מחפשת, מחפשת ו...< חוק לא תעמוד על דם רעך, התשנ"ח - 1988 הוצע על ידי חבר הכנסת חנן פורת. מצטערת, לא מצאתי לינק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בטרמינולוגיה שלי: בית דין = בית-דין הפוסק לפי ההלכה. בית משפט = רשויות המשפט במדינת ישראל. פשוט, בשבילי זה הבדל טרמינולוגי ישן, והתכוונתי שגם לו הייתה סנהדרין דתית, היא לא הייתה פוגעת המי שעבר על "לא תעמוד". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למעשה, לו הייתה סנהדרין דתית, היא לא הייתה יכולה לפגוע באף אחד שעבר על ההלכה, אלא אם יימצאו שני עדים לעבירה, וגם שני עדים שלפני העבירה, שהזהירו אותו שהוא עומד לבצע עבירה (או ראו כי הוזהר). מנפלאות ההלכה המעשית. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |