 |
מעניין שאתה אומר את זה.
כאשר כתבתי את תגובתי למעלה, הרהרתי ביני לבין עצמי שזה יהיה משעשע לכתוב סיפור מד"ב קצר בעולם של סטר-טרק.
<*** ספוילר רק במקרה שאכתוב. סביר להניח, בשל נסיון קודם עם סיפורים שאני אף פעם לא גומר לכתוב (בגלל עצלנות וחוסר כישרון בולט), שאין מה לדאוג. אפשר להמשיך לקרוא בשקט ***>
בסיפור מגיע במקרה איזה מדען זוטר, על אחת החלליות של הפדרציה, בעקבות ניסוי ששופך אור על מהות התודעה, להכרה מזעזעת - אותו שיגור שכה נפוץ בפדרציה הוא בכלל מכונה שמוציאה אנשים להורג. לא העברה של אדם ממקום למקום, אלא רציחת אדם ובניית דמוי אדם מסונטז במקום אחר במקומו. האדם המסונטז הוא אמנם סימולציה מוצלחת שמטעה את הסובבים, אך הוא לא מודע לכך שהוא הרגע נולד ובסה"כ רק מתנהג בצורה דומה לאדם המקורי. אותו ניסוי מדובר שופך אור על כך שזה בכלל לא אותו אדם ושהאדם המקורי נרצח תמיד ע"י איזה סקוטי חביב שאומר "אנרג'ייזינג" עם מבטא מצחיק.
בהמשך המדען עורך כמה חישובים ומגלה תגלית שגורמת לו לזעזוע עמוק - כל חברי הצוות ותושבי החללית כבר מזמן הכחידו את עצמם. הם שיגרו את עצמם לדעת.
הוא מנסה לספר על תגליותיו המדעיות, אך העובדה שאף אחד לא קונה את מה שיש לו לספר, מעבירה אותו על דעתו. סיום הסיפור מלווה את המדען ברגעי הפחד האחרונים, רגע לפני שמשגרים אותו אל קליניקה על פני כוכב הלכת (שסביבו נמצאת חללית הפדרציה באורביט), לשם איבחון פסיכולוגי.
אני יודע, זה בטח נשמע קצת קודר ולא משעשע במיוחד. אבל אולי בגלל שאני עוף מוזר שקרא את קפקא בגיל צעיר מן הראוי, אני פשוט מוצא את זה פאקינג הלריוס.
________________
נ.ב.
אני לא מסכים איתך שהתודעה שלך היא לא אותה תודעה שהיתה לפני מספר רגעים. לא יותר מאשר שאני קונה את זה שתפוז של היום הוא תפוז אחר מהתפוז של אתמול. כמובן שגם שני תפוזים שונים הם לא אותו תפוז, גם אם תהיה זהות כמעט מוחלטת בסדר החומר שלהם. אני חושב שהסבר הרציפות שלי מלמעלה, מסביר במידה מסוימת את עמדתי בעניין זה.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש