|
אני מבין את מה שאתה אומר וסביר שהרוב המוחלט יהיה שותף להרגשתך זו, אבל אני ממש לא מזדהה. אף פעם לא הרגשתי שאני וגופי נפרדים זה מזה. אני רוצה לישון ושנתי נודדת;אני רוצה לבלות אבל אני עייף ו... גם אתה מקבל את התמונה.
כולי תקווה שאני לא טועה בעניין זה. בכל המיתוסים והדתות עליהם קראתי, העולם הבא נשמע תמיד כמו קריקטורה חיוורת של העולם הזה. לאכול לוויתן עם עוד כמה מתרוממים על איזה ענן פריפרילי או להיות אורח כבוד במסיבת המנגל הנצחית של לוציפר, לא נשמע לי כמו משהו מרתק במיוחד.
אם בכל זאת אני טועה ויש "עולם הבא", אני מקווה שגם החבר'ה של הגילגול נשמות צודקים. אני חוזר עם הרכבת הראשונה.
|
|