 |
קודם כל, כפי שכבר הכרזתי לא פעם, אני לא ציוני. לכן, אני לא בטוח, א-פריורי, שאינני מעוניין במדינה דמוקרטית ליברלית מאוחדת או פדרלית, בין הירדן לים, שיהיה בה רוב שאיננו יהודי, כמוך. כמובן, כיון שאני מודע למתחים האתניים הקשים שיש בין הירדן לים, אני גם מודע לכך שמעבר ישיר, לכאורה בכיוונו של איחוד כזה, יביא לשפיכות-דמים, לכאב ולסבל.
השימוש ב-LSD מתייחס לאופטימיות, וגם לצבעים הקיציים, בהם אתה מתייחס אל תהליך אוסלו. לצערי, גם במי השתיה שלי דיללו חומר כזה אז, אבל הייתי צעיר מכדי לחשוד.
זה בדיוק העניין, שאני לא חושב שיש פטנטים. אני כבר הרבה זמן חושב שלא ייתכן שלום, או אפילו שקט בר-קיימא באיזור, ללא התערבות חיצונית מאסיבית, שתבוא לאחר תהליכים חברתיים אובדניים עד מאד, בשתי החברות (אם כי ייתכן כי בחברה הפלסטינית הייאוש הדרוש קרוב מספיק). לצערי, סוכני ההתערבות כולם מוטים ולא אמינים.
לכן אני מקווה עד מאד שמפת הדרכים תוביל למצב אותו אינני חוזה. אבל אינני מאמין כי המצב יימשך. שקט יש עכשיו. אבל שקט היה גם, לאורך זמן, בתקופת אוסלו, ולאחר מכן הלהבות דלקו באחת.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש