בתשובה לירדן ניר, 03/07/03 6:03
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לא נראה לי שהצעתך (החדשה?) שונה בהרבה מהנעשה כיום בקורסים מסויימים המחייבים זאת. אין מקום להתעסק עם זה יותר מדי, כי הדבר לא נפוץ במקומותינו, וממילא העזרה שתדריך כזו מספק במקרה אמת בטלה בשישים מול "החינוך מהבית". |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
חשבתי על זה עוד קצת, וגיליתי ש"העזרה שתדריך כזו מספק במקרה אמת בטלה בשישים מול 'החינוך מהבית"' היא אחת המוטיבציות הגדולות שלי כן להגדיר במפורש אילו פקודות הן בלתי-צייתות. נניח שמפקד זוטר פקד על חייליו לבצע טבח בפלשתינים, ואנו רוצים לשפוט את החיילים על ביצוע פקודה שהיה עליהם לסרב לה. המצב הוא, אכן, שבגלל "החינוך מהבית", המעשה בכלל לא נראה להם לא-בסדר. מבחינתם אין עליו דגל שחור, והוא לא מקומם את ליבם. אני ארגיש מאוד לא נוח לשפוט אותם בשם מטאפורות שאני לא יכול לתת להן קונקרטיזציה. אני חושב שצריך להיות חוק ברור יותר, שנוכל להצביע עליו בפני החיילים, ולומר: "הנה, על זה עברתם" - כך שגם להם יהיה ברור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרגע חזרתי מארועי ה - 4 ביולי כאן, רק כדי לגלות שאתה שוב מלא ברעיונות על הבוקר... מטרת המשפט שלי היתה להגיד: אם בפקודות חוקיות לחלוטין חייל מרשה לעצמו לסרב, בשל המטען שהגיע איתו מהבית, אז אתה חושב שעוד סט של הוראות למקרי הקצה של "פקודה לא חוקית בעליל" יעזור במשהו? אם אתה מפקד של כהניסט, ואומר לו "תירה בערבי הזה", הוא יתחיל לפני שתגמור את המשפט. אם זה יהיה אדם אחר, הוא כנראה ינהג באופן שפוי יותר, ולא משנה אם מול עיניו יהיה או לא יהיה ספר חוקים כתוב באותיות קידוש לבנה. אבל, אתה יודע מה, אל תיתן לי להרוס לך. לך על זה! |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |