|
||||
|
||||
לי זה קרה במהלך קורס קציני חי''ר. שלושה חודשים חייתי על מינונים גדלים והולכים של כדורים נגד כאבים ונאבקתי בשיניים (ובדמעות) לסיים את הקורס. הייתי אדיוט, אני יודע, גרמתי לעצמי נזק בלתי הפיך, אבל סיימתי את הקורס. בצליעה. (איבדתי את השליטה על חלק משרירי רגל שמאל) היום לא הייתי עושה את זה שוב. כשהשתחררתי הלכתי לועדה רפואית לקביעת אחוזי נכות. קיבלתי אחוז אחד שלם. הלכתי לעורך דין שמתמחה בנושא. הוא הסתכל עלי הולך ופסק, חבל על הזמן ועל הכסף. אתה נראה בריא מדי ואף שופט לא יאמין לך. ויתרתי. |
|
||||
|
||||
איך זה שלא רצת לבתי משפט בטבריה (או נצרת) במשך שלוש שנים ואז התפשרת על שני אחוז? נמושה! |
|
||||
|
||||
צחוק צחוק, בשורה התחתונה, עת השתחררתי המצב שלי לא היה כל כך גרוע. הייתי כבר אחרי טיפול פיזיותרפי אינטנסיבי של כמה חודשים, בהם הצליחו להחזיר לרגל שמאל שלי את יכולת התנועה ואחר כך לימדו אותי ללכת ישר. (הייתי מסובב את האגן כדי להעביר את רגל שמאל קדימה - לא יכולתי להרים אותה מספיק) אחרי זה עברה עוד שנה בערך שבה עם הזמן חזרה אלי חלק מהגמישות. כשניגשתי לוועדה הרפואית של אגף השיקום, חוץ מהגבלה בהתכופפות קדימה ואיסור על הרמת משאות כבדים, לא היו לי מיגבלות פיזיות שמצדיקות פיצוי. בסך הכל לחצי עולם כואב הגב. הצבא הצהיר שאם וכאשר יחול שינוי במצבי אוכל לבקש דיון חוזר. בינתיים המצב לא השתנה. |
|
||||
|
||||
תגיד תודה שנפלת על עורך דין הגון שלא שיכנע אותך שיש לך קייס סביר וגבה כמה אלפי שקלים על אפס עבודה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |