בתשובה לדב אנשלוביץ, 30/06/03 15:08
 |
|
 |
||
|
||||
 |
כמובן שהוא לא טען שבידיו ההוכחה. זהו חלק מהותי בהגותו. הוא הושיב את ההכרעה הערכית על הרצון (והוסיף גם שהרצון הוא אינדפרנטי למציאות - קריא: לאדם חופש בחירה, ניתן להגיד שמוחלט - אין הגבלות על הרצון). זו הסיבה שהוא, לדעתי, לא היה מסכים עם הקביעה הפטליסטית שלוקחת מהאדם עצמו את ההכרעה (הדברים נקבעו עפ"י התרבות בה גדל, עפ"י חינוכו ובמידה מסוימת עפ"י הגנים שלו). ועכשיו אני: אני לא מבין מדוע אתה חושב שאין זה קשור בהיגיון *בהכרח*. אנשים רבים משתמשים בהיגיון לשם הכרעה בנושאים ערכיים. לא מקובל עליי ההסבר הפסיכולוגיסטי שקובע שבהכרח הם רק נותנים תירוצים רציונליים, לאחר שההכרעה נקבעה ברמות הנמוכות יותר של התודעה. בקיצור: ההגיון יכול לשחק תפקיד, כמו כל מנגנון קוגנטיבי אחר. ראציו הוא לא הכלי היחיד, אבל הוא בהחלט אחד מהם. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
בעצם אין ויכוח בינינו. לא אמרתי שלהגיון אין כל חלק בבחירת האדם את דרכו, אלא שהחלק הזה קטן, ואולי הויכוח בינינו הוא כמותי: איזה חלק ?. לדוגמא אנשים שמתחנכים בבתים דתיים או בבתים שבהם ההורים בעלי השקפה פוליטית מסויימת מקבלים את הדרך הזאת יותר ממה שהיה מתקבל בחלוקה סטטיסטית רגילה לפי האוכלוסיה כולה. לו שיקוליהם היו שיקולים של היגיון זה לא היה כך. דוגמה אחרת. קראתי במקרה עכשיו את דבריו של דובי בהם סיפר שהיו לו פעם מחשבות התאבדות. הופתעתי, ועורי הצטמרר. תגובתי לא הייתה הגיונית. מבחינת ההיגיון אפילו אם חייך די טובים, למה אתה בוחר להמשיכם ? למה אתה בוחר להוליד ולגדל ילדים ? אין לכך תשובה הגיונית. בעצם חלקו של ההיגיון הוא יותר גדול בפרטים הקטנים. אחרי שבחרת את הדרך בגדול, העיקולים הקטנים נובעים יותר משיקולי היגיון. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |