בתשובה למיץ פטל, 15/05/03 13:47
פרשנות 154202
ניתן למצוא כאן: http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?...
שני ציטוטים נבחרים:
108 עמודיו עמוסי הפלפול האסמכתאות של פסק הדין נועדו לכסות על עובדה
פשוטה: בית המשפט לא מוכן ליישם את עילות הפסילה שקבע המחוקק בסעיף
7 א לחוק יסוד: הכנסת, לרשימה או למועמד הנגועים באחד מאלה: 1. שלילת
קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית; 2. הסתה לגזענות; 3.
תמיכה במאבק מזוין, של מדינת אויב או של ארגון טרור, נגד מדינת
ישראל.

נבות: "טירקל וקדמי קבעו לגבי בשארה, בפסק דין מ-‏1999, שהוא מתקרב
לגבול המחייב פסילה. מאז הוא לא חזר בו ואפילו החריף את התבטאויותיו.
אבל מבחינת ברק הוא עדיין מתקרב. הוא 'המתקרב התמידי'. מסתובב עם
תווית של מוזהר. שופטי המיעוט קבעו שהגבול נחצה. טירקל, שהתריע ב-‏99'
על הקרבה, הודיע עכשיו על חציית הגבול". אלא שברק מזיז כל הזמן את
הגבול, כדי שבשארה, שכל הזמן מתקרב, לא יחצה אותו.

זו גם דעתי.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים