|
||||
|
||||
מתוך רצון להגן ולו על סרבן אחד אותו יצא לי להכיר אישית, הטענה היא איננה כי שרות בשטחים הוא ''איננו חוקי בעליל'', אלא פשוט בלתי מוסרי ומנוגד לצו מצפונו. |
|
||||
|
||||
כפי שכבר אמרתי לא פעם, מי שמצפונו אוסר עליו לקיים את החוק צריך לקבל הכרעה בעניין, ולהיות מוכן לשלם את המחיר. בטוב שבכל העולמות קונפליקטים כאלה היו נפתרים עי''כ שהיינו פוטרים כל אדם מכיבוד חוקים שעומדים בניגוד לעקרונותיו. במציאות שלנו אני חושש שמפלגת אנשלוביץ'-יפת מאיימת על המשך הסדר החברתי ומובילה לאסונות גדולים. אנשים מסויימים מאשימים אותי, בעקבות כך, באופטימיות יתר. |
|
||||
|
||||
בקשר למשפט האחרון: אם התכוונת אליי (אם לא - קבל ביטול), אז אני מתנצל אם נפגעת. אני לא *מאשים* אותך בכלום, אני רק *אומר* שדבריך אכן אופטימיים מדי. לא בגלל שאתה מתנגד ל"מפלגת אנשלוביץ'-יפת", אלא בגלל שאתה בטוח שלעולם לא יהיה מצב שבו בית משפט (לא בהכרח ישראלי) יאשר פקודה בלתי מוסרית בעליל כמו רצח ילדים. |
|
||||
|
||||
לא נפגעתי ולא צריך להתנצל. אני גם לא אומר שלעולם לא יהיה מצב שבו בית משפט יאשר פקודות בלתי חוקיות בעליל. אני אומר שפקודות לפנות מאחזים בלתי חוקיים אינן כאלה, ולכן אין מקום לדיון הזה בהקשר לאותו קצין. אם בית המשפט יאשר פקודה בלתי חוקית בעליל, אני לא אקרא לאף אחד לבצע אותה, ובאופן אישי אני מקווה שאדע להסיק את המסקנות הנכונות ולברוח מאותה ארץ כל עוד נפשי בי. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |