 |
|
 |
||
|
||||
 |
לצערי, מכיוון שאינני תל-אביבי ואין לי כרגע כסף לאוטובוס, האופציה הזאת ירדה... אבל, מכיוון שחיפשתי אופציה כזאת בסקר, הצבעתי לראשונה. אני דו-מיני גאה ומאושר, עד כה נטיתי יותר לכיוון של בנות (אני מניח, שאני בערך שני-שליש סטרייט ושליש הומו, פחות או יותר...) אבל, עקב ייאושי המוחלט מן הסיכוי, שאצליח אי-פעם להבין את דרכי-פעולתו של המוח הנשי משולל-ההגיון, נראה לי, שאפנה לאופציה הקלה והנוחה יותר, של הבנת בני-אדם בעלי הלכי-מחשבה, בהם יכול המחזר האומלל והנואש לאתר הגיון, כזה או אחר... קרי: בנים. ואגב: אם יש מישהו פה, שהצליח לפענח את ההגיון הנשי, אשמח לעזרתו... טוב, מלבד זאת כמובן, שדי נחרדתי לראות, כיצד האידיאולוגיה ההומופובית של היטלר ובניזרי זוכה כאן להערצה יחסית - ואני מוסיף לקוות, שלא ירחק היום, וההומופוב האחרון יחזור בתשובה = יתנצל על אמירותיו וילבש ורוד... |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
האמן לי, אם הייתי פחות מדוכאת ויותר מובילית גם אני הייתי נוסעת. לא הייתי אומרת שכל המצעד הזה מבוסס על התרסה והאשמה חוזרת ונשנית. לא הייתי עדה עדיין לכך שהמצעד שימש מקום להעביר כל מיני מסרים מאשימים כלפי סטרייטים. כל מה שראיתי עד היום היה אפשרות שניתנת לאנשים (ע"י עצמם, ופה זה קצת מגוחך) לחגוג את עצמיותם. זה לא מעשה שפל, להיפך- זה שמח וחופשי. אקסהיביזיוניזם? -ולנופף בדעות (למשל באתר כגון זה) זה לא אותו דבר? מבחינתי, לנופף בדעות ולנופף בנטיות זה נובע מאותו צורך ואין לשלול את שניהם. כמו שיש אנשים שמצטרפים לויכוח בלהט, יש גם כאלה שמצטרפים להילולה בשמחה. מה שגורם הנאה מצד אחד ולא מזיק לאף אחד מצד שני הוא קביל. להשוות מצעד גאווה להזדעקות נגד אשכנזים? לא נראה לי שזה הרעיון הנכון להעביר את המסר. ז.א- לא כל כך רלוונטי. מורשת המצעדים שנשארה עוד מימי ההתרסה לא מקבילה למכתבים עגומים של אנשים שעוד מפנים את האצבע כלפי האשכנזים כאחראים לכל תחלואיהם. סיבה למסיבה, זה הכל, וזה לא רע. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |