בתשובה לדורון יערי, 30/01/01 13:40
 |
|
 |
||
|
||||
 |
א. אם יש לי חנות נעלים שקטה וסולידית, ברחוב צדדי,מותר לי לפתוח אותה? זו לא פגיעה פיזית,נכון?אבל אתה ציינת, שהחוק שלך יפתח חנויות רק במקומות לא מרכזיים או משהו. אתה רואה את האבסורד? אין כאן מרכז, או שיש מסחר בשבת או שאין. ואנחנו יודעים כבר מה אנחנו חושבים. ב.שמתי לב שאתה חילוניים, והרצון שלי שכל החילונים יעזבו אינו שונה משלך,שלא יהיה פה ולו דוס אחד לרפואה, ושני הרצונות (אני מקווה) אינם באמת קיימים. לכן: 1. סבבה.ולכן אנחנו צריכים לנהל דיון על איך נחיה פה יחד, ולא רק לפי מה שמתאים לך. 2.עיין סעיף קודם. 3.האם סבא וסבתא שלך נולדו פה? האין רוב ילידי הארץ דור שני,שלישי רביעי פה,ותו לא? האם לא נכון,שהגיעו לכאן אנשים (ועדיין מגיעים!) תוך ויתור על המון כדי להגשים את החלום הציוני? עובדה היא,שלעתים אנשים כן עוזבים את כור מחצבתם ומגיעים למקום פחות טוב,בגלל העצים והאבנים. בארץ זה בקנה המידה הכי גדול שידוע, כי זו מדינה מיוחדת, עם צביון ייחודי, ומכאן המורכבות שלה- אנשים לא באו לכאן סתם,הם באו עם חזון מסוים.אין לי חלום שכל החילונים יעזבו לשוויץ, הנקודה היא,שאתם יכולים לחיות בשוויץ אבל מי שציוני דתי-לא, ומי שציוני סתם-גם לא. ולכן מערכת החוקים לא תהיה שוויצרית יש לנו בעיות אחרות. אתה צודק, זו המדינה שלך,ושלי,ושל דרעי (הוא אפילו לקח די הרבה ממנה...) ושל יוסי שריד, ולכל צד יש אילוצים שחוקי המדינה צריכים להיות קשובים להם,לכן אף אחד מאיתנו לא יבנה את המדינה "שלו" במאה אחוז. ג. אני שמחה שחזיר לא עקרוני לך,זה לא היה נשמע כך. עיין אצל מיל (סליחה,אני שוב מפנה) חופש הבחירה איננו אבסולוטי. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
יש לי מה להגיד גם על החזון הציוני ועל מדינת היהודים, אבל נעזוב את זה לרגע. מדינה היא אוסף של האנשים המרכיבים אותה ברגע מסוים, ולא חזון על גלגלים בפוטנציה. זה נכון גם ברמה האישית וגם ברמה הלאומית. עד כמה שאהבתי את סבא שלי, אני רוצה לחיות את חיי שלי ולא את החלומות שלו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בסדר, זה נתון לפרשנות. לדעתי רוב האנשים טרם איבדו את החזון הציוני או את הרצון לשימור המסורת, עד שיוכח אחרת. אם אנשים כמוני יעלמו לגמרי וכמוך יהיו רבים, במשך הזמן המדינה אכן תקבל את הצורה שאתה רוצה שתהיה לי. לצערך, ולא אישית, אני ושכמותי כאן ע''מ שזה לא יקרה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. יש לשקול מקרה לגופו, עד כמה פתיחת החנות מייצרת רעש ותנועת לקוחות, מה אופי הסביבה וכו', ב. אני לא רוצה שכל הדתיים יעזבו את הארץ אני רק רוצה שיעזבו אותי לנפשי. 1. אין כאן התדיינות יש כאן כפיה ונסיון להשתחרר, שימי לב שרק הזכויות שלי באות לדיון ולא הזכויות שלך (הזכות לדכא אותי לא נחשבת לצורך העניין זכות). 3. הורי הורי לא נולדו כאן, זו לא הנקודה אני נולדתי כאן וזה מספיק כדי שאראה את המדינה הזו בתור המדינה שלי. אנשים מחליטים להגר ממדינה למדינה מסיבות שונות, חלקם עושים זאת כדי להגשים את החלום הציוני כדבריך, חלקם כדי לשפר את מעמדם הכלכלי וחלקם כדי לפתוח בחיים חדשים במדינה שמוכנה לקבל אותם (בלי תנאים ועם סיוע נרחב) רק בגלל שהם יהודיים. בכל אופן זה לא קשור לזכות שלי לחיות במדינה הזו ולהחזיק בדעות שלי, הדברים הללו נאמרו תגובהלהצעה שלך (שחוזרת ללא הפסק) שנעזוב את הארץ ונלך לארץ פחות יהודית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למעשה, הרבה יותר אנשים מהגרים לארה"ב מאשר לישראל. יותר מוזר, הוא שהם לא מצפים לאיזשהו שינוי שיעשה לכבודם. בכלל, חוקי ההגירה בארץ הם שערורייתיים. העובדה שאדם שהגיע לפני חודש לארץ, לא יודע מילה עברית ולא מכיר שום דבר בארץ, מקבל אזרחות ורשאי להצביע, היא מטופשת עד כדי כאב. מה קרה לתקופת הסתגלות? מבחני התאזרחות? משהו?! איש לא מבקש להעיף את ה"דוסים", כדבריך. זה ההבדל. לנו, החילוניים, אין בעיה עם עצם היותם של חרדים, או עם העובדה שהם מקיימים את מנהגי הדת שלהם, אוכלים מרור בפסח ולובשים בגדים שמתאימים לחורף הפולני באמצע הקיץ הלבנטיני. שיהנו. הבעיה היא שאתם, הדתיים, מצפים מאיתנו לשנות מדרכינו ולוותר על מאוויינו, כדי ש*אתם* תרגישו יותר בנוח. סליחה, אבל לא. אם את ממש מעוניינת, אני מוכן ליישם את "שטחים בעד שלום" גם על האוכלוסיה הדתית - שתי מדינות לשני עמים! כפי שכבר ציינתי - נראה אתכם מסתדרים בלי חמורו של משיח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חמורו של משיח-עוד ספר של משכיל שלא למד יהדות. הייתי קוראת אותו בשמחה איתך ביחד, וממגרת פרק אחרי פרק. אני לא חייבת לחיות איתך באותה מדינה. אני רוצה. החברה החרדית יכולה לקיים עצמה בצורה הנראית לה, היא עושה זאת במקומות רבים. החברה הדתית לאומית- יש בה כל הפקטורים כולל דת, מדע,תרבות,אמנות,ייצור. אבל!!! הואיל ויש המון אנשים שלא ממש רוצים להגדיר את עצמם "דתי" חילוני" "חרדי" והואיל ו,כמו שציינתי, זה לא משהו שאני אישית מעוניינת בו, מתנהל דיון בלתי פוסק על אופי המדינה המשותפת, והפוסק האחרון בו הוא המחוקק, ש(לפחות בהגדרה) מורם מעם ורואה את שיקולי שני הצדדים (שלושת) בצורה בלתי אמצעית. בנוגע לתחילת דבריך (בהחלט למדתי משהו) - זה כל הייחוד, היופי, החשיבות של מדינת ישראל. בית לאומי לכל ליהודים, בית שהוא תוצאה של צוק העתים. טרמפיסטים ופרזיטים תמיד יהיו, ואם תציע להגביל את עלייתם (לשנת סל קליטה) של כל הלא יהודים, אני אהיה הראשונה להצטרף אליך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כבר נכתב כאן לא פעם שהטיעון של ''ההקשר הנרחב של היהדות בכללותה'' או ניסוחים מעורפלים באופן דומה אינו קביל. רכלבסקי, מחבר ''חמורו של משיח'', מביא ציטוטים ברורים עליהם קשה להערים תלי-תלים של פרשנות מקלה, לדעתי. הרימי נא את הכפפה שזרקת בעצמך, ומגרי את טיעוניו של רכלבסקי מהפרק ''היחס לגוי'', למשל, אם הספר בהישג ידך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רכלבסקי בדה ציטטות רבות ממוחו ההוזה (חפש "הטוב שבגויים הרוג" באייל ותופתע. גם כשלא, מסרב בעקביות להציג תמונה כוללת ולהביא ציטוטים הפוכים כשהם קיימים. הוא בור ועם הארץ מדאוריתא שהסיבה היחידה לכך שכתב הפלסתר המגוכח שלו מצוטט על ידי אנשים רציניים (כך אני מניח) דוגמתך, קשורה לרצח רבין ולאווירה מלובה על ידי התקשורת של כפייה דתית. קראתי בערך 40 עמודים מספרו לפני שלוש או ארבע שנים ועד היום אני לא נפטר מהבחילה כלפיו ומהשעשוע המהול בעצב קל כלפי אלו שמצטטים אותו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מקבל את טענתך שהוא לא מייצג נאמן של כלל הפוסקים היהודים. אבל מי אמר שהוא בכלל מנסה להיות מייצג נאמן של כלל הפוסקים היהודים? מה טעם יש להביא ציטוטים המוכיחים שלא *כל* הרבנים סברו שהגוי הוא דרגת ביניים בין האדם לבהמה? בוודאי, יש רבנים כאלו מן הסתם. אבל *אין* מי שקם והוקיע את דברי חז"ל ואמר "לא! זה חשוך! על חלק זה בחוכמת חז"ל אני *מוותר*, מתוך הכרה." זה ספר עם תזה, ואת התזה שלו הוא מוכיח באותות ובמופתים לטעמי. אגב, טעמי קובע כאן יותר מטעמך, משום שאני טרחתי לקרוא את הספר במלואו, ולא לפטור אותו לאחר ארבעים עמודים. עצם מגמתיותו אינה סותרת את אמיתות טענותיו. יצוין שגילית כתבה לי אישית והבטיחה שתגיב לכשתניח ידה על הספר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
It's amazing you read it 3 0r 4 years ago - it was published just 2 and a half years ago...
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בגלל זה 40 עמודים לקחו לי שנה שלמה.... וברצינות, כשאדם מציין טווח שכזה הוא מתכוון לומר זה היה מזמן לא זוכר מתי, נראה לי משהו בסביבות 3-4 שנים. טעות בחצי שנה זה לא משהו שאי אפשר להבין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פעם, מזמן, היו צעירים יפים שחלמו על אהבה ושלום. בלי מלחמות ערבים- יהודים, מזרחיים- אשכנזים, חילונים- דתיים. כולנו בני חוה וראש הממשלה של כוווווווולם. הפיתרון היה שלום. החלום היה שלום. אבל זה היה מזמן. היום אומרים שלום לחלום. הפתרון היום הוא ההיפרדות. היפרדות היהודים והערבים, היפרדות הדתיים והחילוניים, היפרדות ימניים ושמאלניים. נפרדים לשלום. אגב הפרדה. אני מציע להפריד את אזרחי המדינה מההסתדרות ואת עמיר פרץ מהשפם שלו. למה, לעזאזל, במשך שבוע ימים לא יכולתי למכור את הרנו שלי כי מחשבי משרד התחבורה בעיצומים??? ואולי זה מה ששבר את בייגה?! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני צעירה וחולמת על זה בדיוק. עצוב שצעירים במד''י נקודת ההשקה שלהם וההסכמה היחידה נוגעת לשפמו של עמיר פרץ. אגב, חזון ההיפרדות גם הוא מקורו ב''פעם''. חוסר התמודדות קיים היה פה מאז קום ומדינה, אפילו לפני. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |