בתשובה לחיים קפון, 25/06/03 11:07
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אגב, לדעתי יש לומר ''בלואי סחבות'', ולא ''בלויי סחבות'' (שמתי לכך לב רק אחרי שקראתי את תגובתי, בה שיבצתי את הביטוי בו השתמשת, מעשה קופי ופייסט. לא תירוץ). |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לא תאמין אבל אתה עומד לקרוא כאן התנצלות ! אבל, ראשית הרשה לי תיקון לתיקון: הן "בלויים" והן "בלואים"- שתיהן מילים תקניות. ועתה להתנצלות: בלהט הויכוח שהתעורר, הצלחתי, בעוונותי, להחליף מאור גרינברג באייל אלמוני בכליל החורש, ועל כך צר לי. האופציה להגיב באלמוניות הינה מבורכת מחד, אך מבלבלת מאידך. אני רוטן מתחת לשפמי העבות ומכה על חטא נוסף: הייתי אמור לזהות את הבדלי הסגנון המהותיים בין הפרסונות שהזכרתי. תגובתך האחרונה מקובלת עלי, וזו בדיוק דעתי: יש נכון ויש לא נכון. חד וחלק. אפשר לחדש, אפשר לשנות, צריך להתפתח, אפשר לשלב חידושי לשון מרעננים, ואף נגד עגה אין לי הרבה מה לומר, פרט לגורם המודעות. כלומר, ידע המשתמש בעגה שזו עגה. קצפי יצא על הגישה של כליל החורש בכינוייו השונים, הדוגל בגישה אנרכסטית לשפה, קרי: הכל מותר. איש הישר בעיניו יעשה. או במילותיו הוא: "שגיעות כתיב אינן רלבנטיות...קשה להבין את הסיבה לאיסור איוט קזה למשל..." גישה הרסנית זו מקוממת אותי! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאשר תואיל בטובך להשתתף בדיון, שבו אתה מתייחס לנקודות המועלות כלפיך (כפי שנמנעת מלעשות בתגובה 153813), ונמנע מהוצאה נואלת של דברי דובר מהקשרם (כפי שעשית בתגובה לה אני מגיב כעת, בהתייחס לתגובה 153804*) יהיה טעם, לפחות מבחינת עבדך הנאמן, להתייחס אליך כיותר מאל agent provocateur. יום טוב. והנה מעט מן ההומור שחסר בתגובותי השונות: פסוק ספיק פסקל פסק קל לפסק פסוקי הקט אינדיקציה לרמת הקשב שלי במהלך שיעורי הסיבוכיות. ---------- * לעצלנים, המשפט המלא ממנו מצטט הלוחם ללא-חת הוא: "ההבדל בין ט' לת' היה ברור לכל בר דעת כאשר העברית דוברה בפי המבדילים, אך כיון שבמבטא הישראלי המצוי אין הבדל כזה, קשה להבין את הסיבה לאיסור על איוט קזה, למשל." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השמועות על האלמותי ו/או העלמותי היו מוקדמות מדי. לפני המהות אני מבקש להתייחס לצורה: ראשית, מין הסתם הבנת כבר שהצלחתי לבלבל בינך לבין נאור לבין אייל אלמוני אחד או שניים- עובדה שלא תרמה רבות לזרימה קוהרנטית של הויכוח, אשר הלך והדרדר במהירות, מויכוח עקרוני אקדמי, לכיוון תגרת נהגים מיוזעים בכביש גהה. איני מתכחש, ולו לרגע, לחלקי היחסי באחריות לכך. ועכשיו לתוכן: הויכוח ביננו דומה לויכווח בין דתי לחילוני. או, בין מתנחל לבין איש שלום עכשיו. לכל אחד מהצדדים משנה סדורה של אמונתו. לכל אחד מלוא הטנא נימוקים וטיעונים, אך הסיכוי לשכנע את הצד השני הוא דל שבדלים. הבהרתי את עמדתי. הבהרת את עמדתך. מסתבר שהן נוגדות ואין איש מאיתנו משתכנע מטיעוניו הרהוטים של הצד השני. היינו יכולים לחסוך הרבה הקשות מקלדת אילו היינו מפנימים אמת זו בשלבים מוקדמים יותר. עיקר קיצפי יצא על העיקרון שהעלת באחת התגובות, (ותסלח לי אם איני מצטט במדוייק):"שגיעות כתיב אינן רלבנטיות"בכל מקרה, את כל נימוקי קראת, את כל נימוקיך קראתי. הבה נסכים שלא להסכים.אני מאמין שנצליח להתכתש מילולית בנושאים אחרים ואולי, להפתעת הכל,אף להסכים על משהו... שלך, הסוכן המתסיס (המסכסך?) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אתה כל כך חרד למעמדה של הלשון העברית, אז למה - "מין הסתם" - ולא "מן הסתם", כיאות? - והרי אין מדובר כאן במינו של הסתם... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואם נפשפש בגבב מילותי בקפידה, יש לשער שנמצא טעויות נוספות, נוראות אף יותר. אשתדל להקפיד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כפי שכבר אמרתי בהקשר אחר - מהר קיצוניותך, כל גבעה - כגיא. כולי תקווה כי תוכל לתעל את מכלול הידע שלך בשפה העברית למטרות טובות יותר, בדיונים טעונים פחות. אני את לשוני שלי מחזיר לנדן פי, ממילא היא זקוקה למנוחה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |