 |
|
 |
||
|
||||
 |
לפי הקטגוריות של עידו, אני חושב שקשה קצת לבחור את קורט קוביין כמייצג העשור האחרון במצעדים. אין להסיק מכך שאינני מעריך מוסיקלית את עבודתו - היא מעניינת, ורצוי שתמצא על מדף הת"קים של כל אדם החובב את הרוק המודרני (או הפוסט מודרניסטי, קטונתי מלהגדיר). אולם לדעתי, את שנות ה-90 ראויה לייצג להקה אחרת, שגם היא הוציאה את סינגליה ב-SUB-POP. אני מדבר על הסמשינג פמפקינס. מבחינה מוסיקלית גרידא קורט עולה על בילי. אבל אם ניקח את הלהקה שמייצגת את העשור האחרון ברוק, הרי שהפמפקינס מתאימים לכך כמו מנת יתר לג'ים מוריסון (בתקווה שתסלח לי האנלוגיה המקברית הנ"ל). שנות ה-90 אופיינו ביציאה של הרוק האלטרנטיבי ממחוזות המועדונים אל המיין-סטרים, והפמפקינס שנבלעו בחיקו החמים ניווטו את העגלה נכון. נירוונה היו הרסניים מדי, ופרל ג'ם לא חיבבו את התקשורת. אבל הפמפקינס הצטיינו בסולן שנראה לא רע ובסיסטית מסתורית, שעשו את העבודה. הם ידעו מתי לעבור מלייבל קטן לאחד מסחרי וגדול, ולהפוך לאחת מהלהקות הנמכרות ביותר. הרי המחבר בעצמו טוען שאסור לשפוט שיר במצעד אך ורק מהבחינה המוסיקלית, אלא גם להבינו בהקשר שבו הוא נתון, שהוא, כמובן הניינטיז, עם כל המשתמע מהם, כולל מיסחור. החיים לא מורכבים רק ממרד אין סופי, אלא גם מהאמרגן שבקצה המנהרה. עוד אמן שיתאים להגדרה, הוא מרלין מנסון. גם הוא משדר מרד, וניסיון ליציאה מהשגרה, תוך השענות על חשבון בנק שהולך ותופח, ושמועות על התאבדות בהלאווין 97. נכון, קשה להעריך את התרומה המוסיקלית של מנסון, וכנראה שהיא כמעט ולא קיימת - אבל כמייצג של תקופה, הוא מתאים בהחלט. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
יפה מאוד שאתה מפנים את הכללים, והפאמפקינז הם אכן להקה חביבה, אם כי אין להם שיר שעומד בשלושת הכללים האחרים כתף אל כתף יחד עם השיר המדובר לנירוואנה. מבחינת המבט על רוח הזמן, הצגת תפיסה לגיטימית בהחלט. אבל אני העדפתי להביט על הסוף של 'יש' כלומר סוף הרוק ולא להתייחס לתחילת ה'אין' או תחילתו של משהו חדש שצורתו עדיין אינני יודע. במיוחד שהרוק הוא הוא רוח הזמן של המאה ה- 20 ולא המשהו החדש הזה שהתחיל מאמצע המאה. עידו |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משהו חדש שהתחיל מאמצע המאה? אני חושב שמשהו כאן מוזר. זה הייה טייפו עצבני, או שמא ידיעותי במוסיקה מודרנית אינן כשנדמה לי? למעשה, בהנחה וניקח את הרוק האלטרנטיבי, הוא פרח לקראת סוף שנות השמונים, אל תוך הניינטיז, שם הוא הפך למסחרי. הפמפקינז, נירוונה, פרל ג'ם, סוניק יות', כולן התחילו אצל סאב-פופ ב-89'. הניינטיז הוציא אותו מהשוליים אל הקונצנזוס - אבל בוודאי שזה לא משהו חדש - שורשיו מתחילים במחתרת הקטיפה הזכורה לטוב. למעשה, הכל קשור להכל, ונקשר בסבך של סגנונות. אם כבר אתה מחפש משהו חדש, הרי שזרם האלקטרוניקה יתאים לכך (למרות שאודה ולא אבוש, שאני, באופן אישי, מתעב אותו עד מוות) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שוב סליחה, בעת האחרונה אני שוגה בחוסר תשומת לב. התכוונתי לאמצע העשור. והתכוונתי להשתלטות האלקטרוניקה, אשר ממני אינני מתעלם בשום אופן, והיא אכן תופסת מקום נכבד במצעדי העשור שלי - אבל לא את ראשם. וזאת מהסיבות שהסברתי בתגובתי הקודמת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אני מודע לכך שאני כותב את התגובה שנתיים אחרי ההודעה המקורית,וכן, זו סתם הודעה קטנונית, אבל פרל ג'אם הקליטו את האלבום הראשון אצל אפיק, הלא הם סוני מיוזיק. מי שכן הקליט אצל סאב פופ היו אחד האבות של פרל ג'אם, הלא הם גרין ריבר, שבשורותיהם ניגנו סטון גוסארד וג'ף אמנט, נגני פרל ג'אם לעתיד. בנוסף, גם סאונדגארדן התחילו אצל הלייבל הזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בילי קורגין הוא בהחלט בנאדם מוכשר אבל ההבדל בין נירוונה לסמשין זה שדבר ראשון,נירוונה היו פאנק,ופאנק זה תמיד משהו אמיתי לסמשין אין את הפאנק הזה,וזה מוריד אותם בדרגת הכנות,סמשין עושים בדרך כלל מוסיקה קיצ'ית מדי וזה הורס הכל בנוסף על זה כשאומרים סמשין מתכוונים רק לבילי,אי אפשר ביכלל לקרוא להם להקה,רק הוא תמיד בולט מאחרים לעומת זאת נירוונה,כמה שקורט קוביין עשה הכל שם,תמיד כל הלהקה השתתפה בהכל,אצל נירוונה זה היה הכל,זה לא היה רק קוביין הם היו שלושה שתמיד היו ביחד,כל אחד מהם היה חלק בלתי נפרד מהלהקה וכן,כל החיים זה מרד אחד גדול אפילו שזה נשמע צולע,אבל החיים מוגדרים כמרד אחד גדול ומרילין מנסון? סתם אפס שעושה הרבה פוזות בדיוק כמו המטאל ובדיוק כמו כל המצ'ואיסטים האלה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תנסה את הקלאש או את הדד בויז ...את הסטוג'יז האגדתיים...סקס פיסטולז. אני נכנעת להתעסקות טיפשית בהגדרות אבל זה כמעט כמו לאמר שסלין דיון זה לאו-פיי...אלטרנטיב רוק,אז לא - גראנג' אולי, כמו פארל ג'ם וחבריהם...דיסטורשנים , רחמים עצמיים. רוק. אבל לא פאנק |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פרל ג'ם ונירוונה? אני לא חושב אם יש להקה שנירוונה מאוד שנאה חוץ ממטאליקה וגאנז אן רוזס היא פרל ג'ם קורט קוביין הדגיש תמיד שפרל ג'ם הם הארד רוק מחורבן שמוסיף לעצמו גראנג' וסותר את עצמו כולם יודעים שהארד רוק סותר פאנק לחלוטין נירוונה היתה להקת פאנק מכל הבחינות,אנטי ממסדיות,חוזק,כובד,טעינות,חדות,חוסר מלודיות,"לך להזדיין" אחד גדול על כולם סמלס לייק טין ספיריט היה הפאנק ב-ה' הידיעה וכמובן שגם גראנג',כי הרי ברור שגראנג' הוא תוצאה של פאנק אותו דבר גם לגבי אינדי סקס פיסטולס היא להקת פאנק מצוינת שלא שונה מנירוונה שההבדל היחיד ביניהם הוא אולי בגראנג' ובאינדי סקס פיסטולס עשו פאנק חלק ונירוונה שילבו את זה עם גראנג' אינדי,וזה שילוב אדיר זה השילוב הכי נכון שלהקת פאנק צריכה לעשות בניגוד לפרל ג'ם ששילבו הארד רוק עם פאנק |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזה קטע להגיב על משהו שנכתב לפני איזה 5 שנים... לעניין... בואו נגדיר גראנג': גראנג', עולה לכם בראש נירוונה? פארל ג'אם? סאונדגארדן? אוקיי, נחמד... יש משהו דומה במוזיקה שהם עשו? הבדלים בלי סוף תמצאו, שונה.. פשוט שונה.... גראנג' זה לא סוג מוזיקה, משום מה החברה חושבת שנירוונה ופארל ג'אם וסאונדגארדן עושים גראנג', אבל לא!! גראנג' זה כינוי ללהקות שבאו מסייטל, וושינגטון בתחילת שנות ה-90!! כמו נירוונה, פארל ג'אם, סאונד גארדן, אליס אין צ'יינג וכו'.... עוד משהו, פארל ג'אם? פאנק? וואט דה פאק?? איך הגעתם?? שמעתם אותם? אתם בטוחים ששמעתם נכון? כי דוגמא ללהקת פאנק זה רד הוט צ'ילי פפרס, וחוץ מ"דירטי פרנק", השיר המעולה של פארל ג'אם, שיכול היה לתפוס מקום מכובד ב"בלאד שוגר סקס מג'יק" של רד הוט, הדיסק הכי טוב שלהם, חוץ מהשיר הזה, אין שום דמיון אפילו לא קטן לרד הוט!! גראנג'= כינוי ללהקות מסיאטל פארל ג'אם= רוק רוק רוק, ואחרי זה אלטרנטיב רוק |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שאתה מבלבל Pאנק וFאנק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא לא מבלבל זה דבר ראשון..... דבר שני הוא צודק לגמריי לגביי זה שהגראנג' במקור הוא כינויי ללהקות שבאו מסייטל. אבל סאונדגרדן המציאו סיגנון חדש של רוק, שלא נתנו לו שם, ולכן היום מכנים אותו גראנג'......אבל הוא צודק בכל מה שהוא אומר.... |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |