הצד השני

ראיון מקיף מאוד עם מחמוד דרוויש

אלי	יום א', 22/6/2003, 6:06

הופיע בגליון" 7 ימים " הנוכחי של "ידיעות אחרונות" תחת שם הציטוט :"אנחנו לא חיים אנחנו שכנים של החיים".
בין השאר מתלונן שם דרוויש על התירגום של אחד משיריו לעברית בקובץ החדש שלו "זמן מצור " ששם לא טרח המתרגם ( ערבי דווקא על פי שמו ) לתרגם לעברית את המילה "שהיד "עם המילה "חלל ".
הוא מסביר שבשיר הזה לא רצה להלל את השהידים אלא להסביר מה עובר בראשם כאשר הם יוצאים לפיגוע . לדברי דרוויש כוונתו הייתה לשהידים שיוצאים להיאבק במטרה צבאית ולא לאלה שיוצאים לרצוח נשים וילדים ( כפי שעושים רובם המוחלט ) שלכך הוא מתנגד ( אז למה לא לכתוב גם על התנגדות זאת שיר? ) .
הוא מספר בראיון הגדול על חייו ומעריך בתשובה לשאלה כי אם היה נשאר היום בישראל מן הסתם היה מורה או חבר כנסת . מן הבחינה הזאת נראה לדבריו שעזיבתו את הארץ עשתה לו רק טוב .
הוא אוהב שירה עברית את עמיחי את נתן זך אבל מבחינת ההצלחה הספרותית שלו בעולם הערבי הוא המקביל של עמיחי , א. ב.יהושע ועמוס עוז גם יחד . לערבי שירה שהוא מקיים מגיעים עשרותא לפי אנשים ( הלוואי על המשוררים הישראליים ) ובביירות מילא לאחרונה איצטדיון בערב הקראת שיריו .
הוא מתלונן על כך שהוא נאלץ להיות סמל ומשורר לאומי ומדווח על כך שהוא כותב יותר ויותר על נושאים אישיים אבל גם את אלה מפרשים במסגרת המאבק הלאומי.
מעניין מה שהוא אומר על ועידת קמפ דיויד שהתבססה על הסכם אוסלו שלו התנגד נחרצות .הוא מספר שהמשתתפים הפלסטינאים שם מספרים לו כל אחד גירסה שונה על מה שנעשה שם וגם עראפאת אמר לו מספר פעמים לא להאמין לגרסה הישראלית . אבל "העובדה היא שבקמפ דיויד קיבלנו הצעה משופרת יותר מההצעה של שרון עכשיו וזה מצדיק את מה שאומרים עלינו "שאנחנו לא מפספסים אף פעם הזדמנות לפספס הזדמנות ".
לדעת דרוויש הפתרון העדיף מבחינת הפלסטינאים הוא דווקא סיפוח של שטחיהם לישראל שהרי בתוך עשרים שנה הם יהיו רוב .ומדינה פלסטינאית תהיה אז על פני כל השטח מדינה פלסטינאית קטנה ואומללה עכשיו "היא עונש".
מן הסתם דרויש מייצג עם הרעיון הזה פלסטינאים רבים.
הוא מציע את את הרעיון המעניין בהחלט שמאחר שכל המלכים והנביאים של תקופת המקרא חיו באיזורי יהודה ושומרון היהודים יעברו לאיזורים אלה בעוד שהפלסטינאים יעברו למישור החוץ שכידוע היה נקי ממלכים ונביאים "בואו נתחלף ניקח את תל אביב .שלמה דוד לא חיו שם".
דרוויש מתלונן ש"התפקיד ההיסטורי שלי הוא לרצות אתכם "
אם יהיה אי פעם פיתרון כל שהוא והסדר בין שני העמים אומר דרוויש והוא מטיל ספק בכך הוא כבר לא יגור אז בארץ הוא יעבור אולי לפאריז.

חזרה לעמוד הראשי

המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
RSS מאמרים \| כתבו למערכת \| אודות האתר \| טרם התעדכנת \| ארכיון \| חיפוש \| עזרה \| תנאי שימוש	© כל הזכויות שמורות