|
נו, וכשאני לא הבנתי את לוח הכפל אז אמא שלי ישבה איתי שעות, לדעתי אולי אפילו עשרות שעות, עד שהבנתי. כשהתקשתי בהסטוריה בתיכון אבא שלי חיפש לי רומנים הסטורים טובים על נושאי הלימוד (כדי שלפחות השתלשלות הארועים הבסיסית תהיה ברורה לי), ואחרי ששנינו קראנו אותם אז דיברנו עליהם. ןכשהיו לי בעיות במתמטיקה בתיכון שני ההורים שלי ישבו איתי, גילו שאני יודעת פיקס את החומר, ואז אבא שלי הלך לדבר עם המורה לברר מה קורה (הסתבר שהמורה שנא אותי אישית. השערוריה שאבא שלי הקים הגיעה עד המנהל).*
ברור שהסביבה הביתית משפיעה יותר מכל על היכולות הלימודיות של הילדים. הבעיה היא נטיתם של הורים להטיל את עול חינוכם של הילדים על המורים והסביבה הבית-סיפרית בלבד. ברור שיש הורים שאין להם את היכולת לעזור לילדיהם כמו שיש להורים שלי, ויש מקרים שבהם מכורח הנסיבות (סביבה ביתית בעיתית, או אולי הורים חסרי השכלה, שלא יכולים למצוא אף דודה או ידיד שיכולים לעזור) בית הספר הוא המחנך היחידי, אבל לדעתי זהו המיעוט בישראל.
-------------------------------------------------- * האמת היא שיכולתי לחיות בלי שכל טיול לכינרת יהפוך לשעור (עם בוחן בעל פה!) על מורשת קרב, אבל בחיים יש גם טוב וגם רע, כמו שאמר האיש שחותנתו נפטרה והוא נתבע לשלם דמי קבורה (סם וולר)
|
|