 |
הבעיה היא, כמובן, במלה הקטנה ממנה התעלמת. "יתר." שיפוטיות יתר.
נכון, העולם מלא באנשים שאשמח, ביני לביני, או אולי ביני לבין חברי הטוב, לשפוט, להשמיץ ולגחך. אולם, וכאן ההבדל, לא יעלה על דעתי לדרוש ממישהו התנהגות כזו או אחרת בתוקף אמונתי שלי.
(כמובן, בהנחה ש-"לא תרצח" ודומיו הם אקסיומטיים - אבל לא זה הוויכוח כאן)
המסקנה האחרונה שלי היא דוגמה מובהקת ל*אי*-שיפוטיות. אני רק מצהיר כי אני משתמש במערכת כללים X ("הגיון") ואילו אנשי הדת משתמשים במערכת כללים Y ("אמונה"), וכי לדעתי הפער גדול מדי לגישור. אין אני דורש מהדתיים להשתמש במערכת הכללים X.
הסיבה, לדעתי, לראייתך את תגובתי כ-"שיפוטיות" נעוצה במשמעויות הנלוות בעיניך למילה "הגיון." כאשר אני אומר "לא הגיוני," אתה נוטה לפרש זאת כאילו אמרתי "לא נכון," "לא חכם" או משהו שבדומה לזה. ולא כך הוא. הביטוי "לא הגיוני" אומר "שאינו מתנהג לפי כללי מערכת החוקים הידועה בשם "הגיון"" - ותו לא.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש