בתשובה לארז לנדוור, 18/06/03 20:30
 |
|
 |
||
|
||||
 |
! now you're talking רק בלי דברים כמו בעל זבוב כרגע. גם חוות החיות זו לא בדיוק אגדה שאומרת שהעולם בעצם יותר יפה ממה שחשבנו...מה זה "הרפתקאות חמור שכולו תכלת" ? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אגדה שאומרת שהעולם יותר יפה ממה שחשבנו? כלומר, את מחפשת ספרים שישקרו לך? לא יודע. אגב, מספרים ש"קורליין" של ניל גיימן שווה. יש לי אותו, אבל עוד לא קראתי. הציורים יפים... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא חושבת ש''הסיפור שאינו נגמר'' משקר. לזה התכוונתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אבל מצד שני - כל חלקו השני הוא מאוד אפל ומאוד לא אומר שהעולם יותר יפה ממה שחשבנו. גם החלק הראשון, במידה מסוימת, אבל פחות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון. אבל הוא נותן אומץ, וגורם לך להזיז את עצמך ולעשות מעשה. ולא רק לשבת ולרחם על עצמך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ב'מת? כי גם אחרי שקראתי אותו אני המשכתי לשבת ולרחם על עצמי. אבל יש דברים ששום כוח לא יוכל להם, כנראה... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"הרפתקאות חמור שכולו תכלת" הוא סיפרו הטוב ביותר של נחום גוטמן וספר שראוי לתרגום לשפות רבות. הוא מספר על חמור שיום אחד עוזב את בעליו ומתחיל לשוטט ומכאן עוברות עליו הרפתקאות: בנעירתו הוא גורם למלחין מתוסכל לכתוב את הסימפוניה הארץ-ישראלית, מסכל שוד יהלומים וגורם לקבלתם לאישה קשת יום שדודה נישל אותה מירושתה, מביא לשלום בין שני כפרים ערבים ניצים (האם גוטמן כתב כאן משל על המצב בארץ?), ולבסוף בקטע משעשע הוא הופך למבקר אמנות קובע טעם בעיר מסתורית עד שקמים עליו אמנים נזעמים ומסלקים אותו והוא חוזר לביתו. אם הייתי במאי קולנוע הייתי מעבד ספר זה וכן את שביל קליפות התפוזים של אותו מחבר לסרטים. מומלץ מאוד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן ספר חובה. קראתי אותו עשרות פעמים. ובדיוק עונה להגדרה שנתנה דינה: אגדתי, מלא קסם, ובסופו של דבר, אופטימי. ועוד קצת: "טימבוקטו" - פול אוסטר. "ציד הסנרק" - לואיס קרול. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |