בתשובה למיץ פטל, 06/06/03 15:04
בג''ץ 152658
אינני זוכר שהייתה עתירה לבג"צ בנושא אך היו כמה בקשות לשחרור ממעצר בגין עילה זו וכמה שופטים (השופט ברוך מרמלה?) ששיחררו ממעצר בגין עילה של חוסר מקום/תנאים בלתי הולמים.

היו גם כמה ביקורים של שרי משפטים/בטחון פנים/ ח"כים מועדות שונות שביקרו, למשל באבו כביר והזדעזעו (אל מול המצלמות כמובן). מה נעשה אחר כך? כנראה שכלום.

בקשר לעילה בבג"צ, יש לו כנראה קייס טוב אבל מסופקני אם זה יפתור את הבעיה הספיציפית של אותו עציר, או של יתר העצירים אם תוגש עתירה כוללת. אין לי תשובה חד משמעית בשבילך ואני אף מתקשה לבססה, אך נראה לי כי בג"צ יטיל את הכדור אל המדינה וימנע מהתערבות - כגון שחרור המוני - לפחות לא בשלבים הראשונים של עתירה כזו, לו הייתה מוגשת. מה שיכול לקחת, בקלות מספר לא מבוטל של חודשים.

הבעיה כמדומני בעיקר בבתי מעצר ולא בבתי כלא והבעיה בכלא דמון דומה למעשה לבעיה של העובדים הזרים והמכלאות יותר מהבעיה של העצירים בבתי המעצר "הרגילים". לא ששתי עובדות אחרונות אלה מנחמות מי מבין עצירי כלא דמון.

לסיום, אפנה אותך להצעת החוק של ח"כ גלאון שהוגשה אך לפני שבוע:
בג''ץ 152663
תודה. על פניו, נראה לי שאת הבעיה הספציפית של העותר זה צריך לפתור – היעלה על דעתך שבג"ץ לא יורה מיד להפסיק את החזקתו בתנאים לא אנושיים? נראה לי שבג"ץ אף יכול להציע לאזן בין האיסור על תנאים לא אנושיים לבין הצורך להגביל את תנועות העציר ולפקח עליהן, ע"י שיורה להחזיקו במשרדו של מפכ"ל המשטרה ובהשגחתו האישית כל עוד לא נמצא לו מקום הולם במתקן מעצר (כך עבור העותר הראשון; העותרים הבאים יוצמדו לניצבים ולאחריהם לתנ"צים).
בג''ץ 152665
1. תנאים לא אנושיים = זה מה שהעותר אומר. בג"צ צריך לשמוע את עמדת המדינה. אז אולי הוא יקציב זמן קצר יותר לתשובה ואולי המדינה עצמה תעביר את אותו עציר למקום אחר ואולי אתה צודק שאותו עציר יהנה מפתרון (זמני?). אבל אני מקוה שברור לך שהפתרון הוא לא בבג"צ הוא אצל הרשויות ומתחייב פתרון כולל ומקיף. בג"צ יכול להוות, אולי, איזה קטליזטור. לא יותר.

2. תאר לך ששכ"ג הוא שופט עליון תגובה 152577
בג''ץ 152709
מאחר ואני לא בטוח שאתה מכיר אותי מספיק, וכדי להסיר כל ספק, ברצוני לציין את המובן מאליו לרבים: הודעה 152577 לא נכתבה ברצינות.
בג''ץ 152712
עבורי, לא היה צורך בהבהרה זו ‏1

__
1 כשכתבתי את התגובה התלבטתי האם להוסיף הערה המלמדת על כך שתגובתך, כמו גם הערה מס' 2 שלי, נכתבה בהומור. לבסוף לא כתבתי כך, כיוון שסברתי ש 1) זה מובן מאליו 2) אף אתה לא ציינת זאת ובכל זאת כך הבנתי 3) זה יקלקל את הבדיחה/ חידוד שלי
סלח לי, איפוא, אם הטרחתי אותך עד הנה.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים