|
||||
|
||||
ההסבר הזה עשוי להיות נכון ברמה האישית - כלומר, אצל אדם מסויים יש דיסוננס קוגניטיבי והוא מבצע רציונליזציה. מאידך, ההסברים התהליכיים (חשיבה במונחי תועלת למשל), מאפשרים לבצע מניפולציה על התהליך כדי לקבל תוצאה שונה. ברגע שמניפולציה כזאת אפשרית, הרי שמדובר במודל תהליכי שנכון ברמה הקיבוצית (לכלל בני האדם) ולא לרציונליזציה של הפרט 1. דוגמא: איפכא: "שילמתי ימבה כסף על דיסקים ועכשיו כבר אפשר לשמוע מוסיקה באינטרנט - בטח הדיסקים שווים יותר מהאינטרנט" (רציונליזציה ברמת הפרט). <מעבר חד לכסא של מנהל השיווק בחברת התקליטים> "הוא חושב שדיסקים יותר שווים, אני אפרסם עכשיו מודעה בעיתון שדיסקים יותר שווים מאשר מוסיקה באינטרנט ואחזק אותו" (לא מחזיק מים) עוד דוגמא: מסתברא: "בוב גלדוף הזה קנון - לא רק שהוא עושה למען הרעבים באפריקה, במילים שלו יש מחאה חברתית שאני מאמין בה" (תועלת ברמת ההזדהות - שלא קשורה לשמיעת המוסיקה עצמה). <מעבר חד לכסא של מנהל השיווק בחברת התקליטים> "אנשים אוהבים את הפוץ הזה, אני עוד זוכר כשהיה פאנקיסט, נפרסם מודעה שחצי מרווחי התקליט הולכים לרעבים באפריקה" (מחזק את רצון הרכישה אצל מסתברא דרך חיזוק תועלת הדימוי העצמי שנלוית לרכישה) ------------- 1 האם פתרון קונסננסים אצל הרבה פרטים בצורה דומה מהווה תהליך שניתן למדל ולמנפלץ אותו, או לכל הפחות לכוון אותו? שאלה מעניינת בפני עצמה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |