 |
|
 |
||
|
||||
 |
במאמר מעניין שהופיע היום ב"ידיעות אחרונות " בשם "מי לא רצה מדינה פלסטינאית " כותב סבר פלוצקר שהאליטה הפלסטינאית אינה מעוניינת לאמיתו של דבר בהקמת מדינה פלסטינאית שכן היא ניזונה משיח הסבל ואי הצדק ומקדשת את המצב שבו איש רוח נתפס כשומר הגחלת ."תפקיד נשגב זה ,ג'וב משולב של כהן ונביא לא יחשב לאחר שתקום מדינת פלשתין לא יהיה בה עוד ביקוש לשירים לאומניים חוצבי להבות ולא לשידורי טלווזייה מגייסי שהידים יהיה ביקוש לכתבים כלכליים ,לפעילי שכונות לכותבי רומאנים ". פלוצקר כותב: לא במקרה אין יצירה של סופר , משורר או הוגה דעות פלשתיני שמתארת אתה חיים היפים בפלשתין העצמאית העתידה לקום . יש המון יצירות המתארות את העבר את הגירוש ואת המאבק". ובכן זוהי הערה חשובה מאוד אם היא נכונה . אני איני קורא ערבית אבל קראתי סקירות רבות על ספרות פלסטינאית בעברית ובאנגלית וגם תרגומים של יצירות פלסטינאיות לשפות אלה ומעולם לא ניתקלתי באיזכור כלשהו של יצירה פלסטינית מאיזה שהוא סוג שעוסקת בעתיד ולא בעבר האוטופי או בהווה . זאת בניגוד למקום החשוב יחסית שיש ליצירות כאלה בתנועה הציונית . ובכן יכול להיות שיש יצירות כאלה והן פשוט לא ידועות כלל אולי גם למרבית הפלסטינאים עצמם , האם יש מישהו מבין הקוראים שיכול למסור מידע על יצירות פלסטינאיות עתידניות כאלה ? ואם אין כאלה בכלל הרי זה אומר הרבה מאוד דברים על צורת החשיבה הפלסטינאית . |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מה זה בדיוק אומר על צורת החשיבה הפלסטינית? נדמה לי שמאז שנות השמונים רוב האוטופיות בספרות הישראלית הם דיסאוטופיות. פונדקו של ירמיהו / בנימין תמוז הדרך לעין חרוד /עמוס קינן ויש בטח עוד. מן הזמן האחרון חלקים אנושיים של אורלי קסטל בלום, שלא ברור לי אם ההוה שם הוא עתידי או עכשוי אבל גם הוא לא מלבב מה זה אומר על צורת החשיבה הישראלית? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה אומר אם זה נכון והעניין עדיין הוא בגדר טעון בדיקה שלפלסטינאים אין שום עניין כלשהוא בעתיד ואינם מנסים לחזות אותו או לתכנן אותו . נשאלת השאלה אם לאיזה הוגה או סופר או פוליטיקאי פםלסטינאי יש בכלל או הייתה אי פעם בעבר איזו תוכנית עתיד מפורטת שאינה עוסקת אך ורק בנושא השמדתה של מדינת ישראל והשלכת כל תושביה לים או לעתיד הרחוק יותר משהו שאינו רק הקמת מדינה פאן ערבית בכלל המזרח התיכון או אימפריה מוסלמית צמאת כיבושים שפלסטין תהיה רק חלק ממנה. דהיינו האם יש פלסטינאים שמסוגלים לחשוב על העתיד ולא רק על עוולות העבר והווה . זה מה שזה אומר. לשם השוואה אצל היהודים גם במצבים של משברים קשים כמו פרעות ראשיתה מאה ואפילו מוראותה שואה ולאחריהם תמיד היה מי שניסה לתכנן ולכתוב על עתיד טוב יותר ולא לחשוב רק על העבר. אני מקווה שכך גם אצל הפלסטינאים . ולגבי תפיסת העתיד הישראלית ראה : |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הציונות לפחות היתה תנועה מודרניסטית,(אין לי מושג מה היא היום) ואחד המאפינים של המודרניזים הוא מבט אופטימי כלפי העתיד ואמונה בכוח הקידמה. המודרנה והאיסלאם זה כבר סיפור שונה לגמרי.אם כי במבט שטחי התנועות הלאומיות בעולם הערבי נשאו איתן גם עמדה חיובית כלפי המודרנה. ועוד הערה היהדות במשך אלפי שנים גם היא היתה מכונת לעבר.ובכל זאת הנסיבות הולידו בה תנועה מודרניסטית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יפה , ומזה עשרות שנים יש אינטלקטואלים וסופרים פלסטינאים כמו דרויש וסעיד וגם רבים אחרים שמכירים היטב את צורות החשיבה של המודרניזם ושל המערב וכותבים בכל הז'אנרים הספרותיים וההגותיים שיש בספרות המערבית .לטעון שאנחנו שופטים אותם בצורה "נתונת תרבות מערבית " וכו' וכו' זה לזלזל קשות באינטיליגנציה וביכולת שלהם . והשאלה נשארת בעינה : האם יש פלסטינאי כל שהוא שניסה אי פעם לחשוב על העתיד בכתב ? בצורה מפורטת כלשהיא ? בצורה שתשפיע על זולתו? אני בטוח שאצל ההנהגה יש תוכניות מפורטות איך לחסל את המדינה הציונית בשיטת השלבים וכו' , בזה אין ספק. אבל מעבר לכך האם יש להם משהו על פני המדינה והלאום הפלסטינאי בעתיד? לצד המדינה הציונית ? האם היה להם אי פעם משהו ? לעניות דעתי לשאלה הזאת יש השלכות גדולות . אני פונה שוב לקוראים אם יש מישהו שידוע לו משהו בעניין הוא מוזמן להגיב כאן . עוד על האינטלקטואלים הפלסטינאים יש כאן : |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם דרוויש וסעיד הם מודרניסטים אין לי מושג? זה שהם שולטים בז'אנרים שנחשבים מודרניים עדין לא עושה אותם למודרניסטים. ועדין אשאל את השאלה על מה בדיוק מצביעה העובדה שאדם כותב אוטופיות? הקומוניזים מצד אחד היה מלא באוטופיות של סוציאלים, וגם הנאציזים מצד שני גם הוא היה בעל תפיסה אוטופיסטית,אם אתה רוצה גם הפאשיזים במיוחד הזרם הפוטוריסטי שבו היה בעל גישה אוטופיסטית טכנולוגית. האם תפיסת העתיד שלהם השפיע על הנכונות של האידיאולוגיות הללו למתינות ופרגמטיות אני מסופק? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שיהיה אתה יכול להוריד את הפאשיזים והנאציזים. ולהתמקד בסוציאליזים הסיני או הקובני בחזיונות העתיד שלהם. בשביל לקבל דוגמאות לתמונת עתיד אופטימית והוה פסימי הרבה יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה שאתה מזהה את האוטופיות רק עם אידיאולוגיות טוטליטאריות, גישה שאני מוצא מוזרה ואפילו מעוותת. ואני לא דיברתי רק על דרוויש וסעיד , אני דיברתי על סופרים פלסטינאים כלשהם. האם כולם ללא יוצא מהכלל צריכים להיות אנטי מודרניסטים? האם לא יכול להיות בינהם גיוון כלשהוא ? האם כולם ללא יוצא מהכלל חייבים להיות חסרי כל עניין שהוא בעתיד ? ומדוע בשם אלוהים עליהם להיות מודרניסטים על מנת לכתוב על העתיד ? ולמי שלא יודע לוינסקי בשנת 1891 כתב סיפור על העתיד רק כמה עשרות שנים לאחר התחלת תנועת ההשכלה , אחד העם כתב בו זמנית מאמרים הגותיים על פני העתיד וכיצד הם צריכים להיות . אני רוצה להבין האם אין אף אחד בעם הפלסטינאי במהלך מאה וכמה שנות קיומו שלא כתב כלום על העתיד? השאלה הזאת נשארה פתוחה . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואגב יש ספרות עתידנית אצל העמים הערביים השונים ,ואני יכול לתת שמות של סופרים ערביים שונים שעסקו בכך . אבל לא פלסטינאים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שאני לא מצליח להבין. ושוב אחזור על השאלה מה כן מלמדת כתיבה על העתיד? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכתיבה על העתיד מציעה רעיונות חדשים למחשבה ואופציות חדשות מעבר לאלה שקיימות ושנראות כמקובלות ושאין בלתם .היא יוצאת מנקודת ההנחה שהעתיד לא יהיה כמו ההוה והעבר וכי יש לתרום לעיצובו .הסופרים מתארים בכתיבה זאת את מה שהם היו רוצים שיהיה בעתיד או ממה שהם מפחדים שיקרה בעתיד ורוצים לשנות על ידי כתיבה על כך בהווה, זאת אם זאת כתיבה עתידנית טובה על ידי ניתוח מפורט של מגמות העבר וההווה (ואין אני מדבר כאן רק על ספרות יפה אלא גם ובעיקר על ספרות עיונית או חצי בדיונית ). כאמור לא ידוע לי על משהו כזה בספרות היפה וספרות העיון הפלסטינאית . מה שאולי מראה על צרות אופקים אצל הכותבים הפלסטינאים ( אם יש דוגמה פלסטינאית של כתיבה כזאת אני כמובן אחזור בי ). כפי שציינתי במקום אחר גם בפוליטיקה הישראלית העכשוית יש מעט מאוד אנשים שעוסקים בעתיד וכותבים עליו, אבל יש כמה כאלה , ואני אעסוק בכך ביתר פירוט בכתבה שתעלה בעתיד ברשת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צרות אופקים בצד הפלסטינאי שבזה יסתכמו הבעיות בשני הצדדים. בחזרה לדוגמא של האוטופיות הסוציאליסטיות לגוניהם,האם עצם העובדה שהם עוסקות בעתיד מלמדת על רחבות האופקים של החברה שיצרה אותם? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים איתך שהלוואי שהבעיות של שני הצדדים היו מסתכמות רק בזה , אבל זוהי אחת הבעיות שמהווה שורש לאחרות ואין שום סיבה להתעלם גם מימנה בגלל כל השאר. אינני מבין את ההתמקדות שלך דווקא באוטופיות הסוציאליסטיות יש אוטופיות מסוגים שונים וחשיבה עתידנית אינה בהכרך דווקא אוטופית , היא עוסקת בהצעת חלופות להווה גם בידיעה שאלה אינן מושלמות ומן הסתם יהיה צורך להחליפם בעתיד עם השתנות התנאים.נראה שההנחה שלך היא שחשיבה עתידנית מכל סוג שהוא יכולה להביא רק למשטר טוטליטרי נאצי קומוניסטי. אז תירגע: חשיבה עתידנית אוטופית היא זאת שהביאה ליצירה המשטרים הסוציאל דמוקרטיים ומוסדות כמו הקיבוץ ( אלא אם כן גם באלה אתה רואה משטרים טוטליטריים שיש להשמידם ) וגם הציונות ( אבל אולי גם זה משטיר טוטליטארי בעיניך) . ולדעתי חברה שעוסקת גם בעתיד היא חברה רחבת אופקים יותר מזאת שמתמקדת אך ורק בעבר.האידיאל הוא שילוב של השתיים. אולי כדאי להזכיר כאן שאחד התרומות הגדולות של האמונה המונתאיסטית לאנושות היא חשיבה המתמקדת בעתיד לבוא וכתוצאה יש לפעולות של האינדיבידואל משמעות לעתיד . בניגוד לחשיבה הפגאנית שדאתה את היקום כמחזורי וחוזר על עצמו ומשום כך כל מה שיהיה כבר היה וחוזר חלילה וחוזר חלילה וכך לשום דבר שהאדם עושה אין משמעות שהיא מאחר שהכל כבר נעשה ויעשה אין ספור פעמים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוד על חשיבה עתידנית בתולדות התנועה הציונית יש כאן : חזיונות העתיד של כותבי העבר דיון 1209 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעולם לא טענתי שחשיבה עתידינית מביאה בהכרח למשטרים טוטליטרים. הטענה שלי שלי שעצם ההמצאות של חשיבה ''עתינית'' לא מראה הרבה על אופי החברה שיוצרת אותה. היא יכולה להיות בבואה של חברה פתוחה בעלת מסורת של נאורות ודמוקרטיה והיא יכולה להיות בבואה של חברה סגורה בעלת כיוונים טוטליטרים. אם אתה רוצה עוד דוגמא לחשיבה המונתאיסטית העתידנית יש ענף אסכטולוגי משיחי על אחרית הימים,בעל עוצמה בלתי מבוטלת.שהקשר בינו ובין השקפת עולם מדעית הוא לא בדיוק הדוק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שנכון נכון ,בעניין של החשיבה האפוקליפטית אני מסכים איתך . אבל זה לא משנה את התמיהה המקורית שלי : האם יש לפלסטינאים תפיסת עתיד כלשהיא אם לאו. הנהיה שלהם לאיסלאם הקיצוני מרמזת שאם יש אצלהם חשיבה עתידנית כל שהיא היא מן הסוג האפוקליפטי הרצחני . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תפיסת העתיד מהסוג האפוקליפטי זה דווקא בחלקה של הנוצרים, שם באזור מגידו. מה לדעתך זה אומר עליהם או על הפוטנציאל שלהם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה כבר כתבה שלמה שתופיע יום אחד בדפוס. וזאת כבר סטיה מהנושא המקורי שלי שהוא תפיסת העתיד הפלסטינאית אם יש כזאת, דהיינו אם הפלסטינאים או יותר נכון האינטלקטואלים הפלסטינאים מסוגלים לראות מעבר לענני השנאה ולחשוב על עתיד שכל כולו אינו רק השמדתה של מדינת ישראל. . אני מקווה שיש אינטלקטואלים פלסטינאים כלשהם שמבינים את הסכנה שבהשתלטות של תפיסה אפוקליפטית על בני עמם ( וכן כן יש סכנה כזאת גם כאן) ואחת האפשרויות להתמודד עם זה היא הצעות מפורטות של עתידים חלופיים שאינם רק ג'האד מוסלמי כלל עולמי , שהידים קדושים בים של גופות של ישראלים ונוצרים ושאר פנטזיות מטורפות של נקמה. בנתיים לא נראה שיש כאלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאחר ויש כמה וכמה אנאלפביתים פלסטיניים, יש לפחות אחד בעם הפלסטינאי שלא כתב כלום על העתיד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי השאלה שצריך לשאול היא- האם יש אוטופיות ערביות, ולאו דווקא פלסטיניות.1 האנתרופולוגית נילופר הארי מצביעה על חוסר הדמוקרטיות של השפה הערבית לעומת האנגלית. האנגלית נחשבת בעיניה לדמוקרטית מפני שמה שקובע אם צורת שפה חדשה היא תקנית או לא הוא- מבחן הזמן. אם כעבור זמן מה הצורה החדשה השתרשה בציבור- היא תקנית. מה שאומר שדוברי האנגלית הם בעליה של השפה. לעומת זאת, הערבית הקלאסית, שבה נכתב כמעט כל מה שמפורסם בעולם הערבי, אינה דמוקרטית מפני שאינה נתונה לשינויים, ולמעשה- איש גם אינו משתמש בה בחיי היומיום. והערבית המודרנית על ניביה השונים שונה ממנה עד כדי כך, שכדי להיות מסוגל לקרוא מה שמפורסם בה צריך ללומדה בבית הספר. העובדה שאין משתמשים בה, והיא אינה נתונה לשינויים אומרת שהערבים אינם בעלי השפה, אלא היא רק כפיקדון בידיהם. הארי רואה בחוסר הדמוקרטיה של השפה סיבה חשובה לחוסר הדמוקרטיה בעולם הערבי. שאלה: האם שמרנות זו בשפה הכתובה מכתיבה גם שמרנות מחשבתית שאינה מאפשרת כתיבת "אוטופיה"? הרי אוטופיות אינן המשך של המצב הקיים, אלא תיאור של מצב אחר לגמרי, מהפכני, גם אם הוא לא נוצר באלימות. האם אפשר לכתוב בשפה קדושה, שבאה היישר מהאל, שהוא גם זה שהכתיב את הסדר המוסלמי הקיים, על מצב אחר לגמרי? על מדינה איסלמית שבה שורר חופש מחשבה וביטוי, ושוויון אשה, למשל? וגם אם אופי השפה מאפשר תיאורטית כתיבת אוטופיות, האם השלטון, ו/או השמרנות החברתית, יאפשרו נושא כזה? 1 הנ"ל נשאל בתום לב, ומופנה לכל מי שמכיר את הספרות הערבית. ושאלה נוספת: האם יש בערבית מד"ב? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וזאת אולי להפתעתם של כל מי שחושבים שהערבים הם פשוט מפגרים או לא מודרניסטים או חייזריים מדי בהשוואה לאנשי המערב המודרניסטים כדי להעלות על דעתם דברים מאין אלה. במצרים המחזאים תופיק אל חכים ועלי סאלם ( האיש שביקר בישראל וכתב עליה ספר חיובי ונודה כתוצאה ) כתבו מחזות עם רעיונות מדעיים בדיוניים עתידניים . הסופר מוסטפה מחמוד ידוע שם בתחום זה הוא כמדומני הפך לאחד האידיאולוגים המרכזיים של האחים המוסלמים שם. בסוריה יש סופר ידוע בשם אימראן טאליב שכתב לפחות שבעה ספרי מדע בדיוני כולל קבצי סיפורים . הוא גם פירסם מחקר תיאורטי על מדע בדיוני. מדע בדיוני בכל אופן נכתב בכל הארצות הערביות בלוב למשל הופיע ספר יוסוף אל קויארי שמתאר בצורה אופטימית את לוב במאה ה32 לספירה. כלומר הערבים מסוגלים מסוגלים לדמיין את העתיד ומסוגלים לכתוב עליו . ומה לגבי הפלסטינאים ? ידוע לי על שני ספרי מדע בדיוני לילדים בערבית שהופיעו בישראל שמתארים מסעות לירח ואל הכוכבים. ויש את הספר של אמיל חביבי "האופסימיסט " שבו חייזרים מיסתוריים משפיעים על הגיבור הפלסטינאי. אבל שוב בניגוד לכל אומה ערבית אחרת לא ידוע לי על תיאור פלסטינאי בדיוני או הגותי או מסאי כלשהו של העתיד שאינו קשור לתוכניות לחיסולה של מדינת ישראל ותו לא . אולי יש אבל לי לא ידוע על אחד כזה. ואם אין כאלה כלל אז צר לי לאמר זה אינו עומד לזכותם של האינטלקטואלים הפלסטינאים כלל וכלל . עוד קצת על מד"ב בארצות ערביות יש בתגובות כאן : |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כתבה מעניינת מאוד בנושא המדע הבדיוני בערבית שהיא ככל הנראה המקיפה והמפורטת ביותר הקיימת בנושא הופיעה בגיליון האחרון מספר 21 של מגזין האגודה הישראלית למדע בדיוני ופנטסיה "המימד העשירי". זהו מאמרו של ראובן שניר "צמיחת המדע הבדיוני בספרותה ערבית " שהופיע במקור בשנת 2000 בכתב עת גרמני על האיסלאם ותורגם לעברית בידי רמי שלהבת . שניר מציין שיש שפע של יצירה לא קנוניות בערבית ובהם ז'אנר המד"ב , וגם הסופר הערבי המפורסם מכולם נגיב מחפוז ניסה את כוחו בכתיבת סיפורי בלשים בצעירותו. אבל שלא במפתיע יצירות לא קנוניות זוכות בערבית ( כמו בעברית ) להתעלמות מהממסד האקדמאי ,וזוהי גם אחת הסיבות מדוע אין שומעים עליהם כלל בספרים על הספרות והתרבות הערבית . הוא מציין שהידע האקדמאי בנושא מסתכם במספר קטן של מחקרים שכתבו חוקרים שוליים יחחסית והראשון שבהם הופיע רק ב-1980 של הסופר יוסף אל שרוני. . הערה חשובה היא שיש כותבים איסלאמיים ( דהיינו מהזרם האיסלאמי הקיצוני) שכותבים מדע בדיוני במטרה להפיץ את רעיונות האיסלאם ואת חזון האוטופיה של משטרים איסלמיים ברוח האיסלאם הקדמון. בין אלה בולט מוצטפה מחמוד שנחשב לאבי המדע הבדיוני הערבי ופירסם שלושה ספרי מדע בדיוני בערבית בשנות השישים . הנ"ל נהפך מאז לאחד האידיאולוגים הראשיים של האיסלאם הקיצוני במצרים.עוד סופר בולט הוא נהאד שריף שהוא כמו רוב הסופרים המוזכרים הוא מצרי. מצרים היא מרכז המדע הבדיוני הערבי מכל הזרמים אם כי מוזכרים גם שמות של סופר סורי , לובי ותוניסאי . מאידך אין שום אישה שכותבת נכון לעכשיו מד"ב. אך סביר להניח שיש הרבה יותר כותבים שמידע עליהם לא היגיע לכותב. אין שום איזכור לסופר פלסטינאי כל שהו שעוסק במד"ב או באוטופיה או בחיזוי העתיד ואמיל חביבי ושני סופרי הילדים שהוזכרו למעלה נשארו למיטב ידיעתי הסופרים הפלסטינאים היחידים שעסקו בכך. המאמר של שניר הוא ארוך ומפורט ומי שמתעניין אני מציע שישיג את החוברת הרלבנטית של המימד העשירי . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין מה יקרה שננסה להפעיל את השיטה הזאת על העברית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חברים, עם כל הכבוד לנו ולפלסטינים, יש לראות הכל, אבל הכל, בראייה רחבה יותר, כלומר- שהולכת ומתהווה סביבנו אימפריה אסלאמית חדשה.. האתר- אימפריה אסלאמית חדשה- דן בהתהוות האימפריה האסלאמית שהולכת ומתגבשת ותתקיים כבר עד אמצע המאה ה-21. חשוב להכיר בהתפתחות זו ולקחת חלק בהיערכותנו לקראתה. האתר הוא גם אינדקס של כל האתרים בעברית העוסקים באסלאם, מוסלמים, הנביא מוחמד, הקוראן, תנועות ההתנגדות האסלאמיות וכל הקשור בנושאים אלו. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |