 |
כן, בהחלט ניתן כיום לשנות באופן דיגיטלי את הסולם של מנגינה מוקלטת מבלי לשנות את הקצב. ניתן גם לשנות את הקצב מבלי לשנות את הסולם, או את שני הדברים באופן בלתי תלוי.
שימוש נחמד של יכולת זו הוא לצורך בחינת השמיעה האבסולוטית. המבקרים באתר http://homepage.ntlworld.com/lisa.griffiths/PP%20web... מתבקשים לזהות את הסולם הנכון של 20 שירים מפורסמים מבין חמש אפשרויות, ומקבלים בסוף ציון. חביב, אבל יש טריק שמי שעולה עליו יכול לזהות את הסולם הנכון (במבחן הנ"ל) גם אם הוא חסר שמיעה אבסולוטית.
בלי קשר לטריק, אני מסתייג מהמבחן הנ"ל בתור מבחן לשמיעה אבסולוטית; אני סבור שהוא בודק את ה"זכרון האבסולוטי" לסולם המקורי של מנגינה, שזה לא בדיוק אותו הדבר. למה אני מתכוון? אני אנסה אסביר.
שמיעה אבסולוטית מוגדרת (פחות או יותר) בתור היכולת לזהות את הגובה המדוייק של צליל נתון (רה, פה דיאז, וכו'), ללא צליל "רפרנס" שגובהו ידוע. גובהו של צליל הוא בעצם התדירות שלו, ולתדירויות שונות נתנו מוסיקאים שמות שונים (440 הרץ זה "לה", וכו'). לכן, שמיעה אבסולוטית היא למעשה היכולת לנקוב ב"שם" הנכון של התדר למשמע צליל. (אני יודע שאותם "שמות" מתאימים לצלילים באוקטוות שונות, אבל זה לא משנה לצורך הטיעון.)
ניתן להמשיל זאת ליכולת של אנשים לזהות צבעים. כשאנחנו מסתכלים בשמיים, אנו אומרים שהם כחולים משום שהשם "כחול" נבחר לציין אור באורך גל (או תדר) מסויים, שאין לנו בעייה לזהותו. לכן, ל(רוב ה-) אנשים יש "ראייה אבסולוטית" 1.
עכשיו נניח ששואלים אותי מה היה צבע החולצה של אדם אותו פגשתי בשבוע שעבר. למרות שמן הסתם לא היתה לי שום בעייה לזהות את הצבע אז, ייתכן בהחלט שאני פשוט לא *זוכר* עכשיו מה הוא היה.
בחזרה לנמשל: ייתכן שאני בעל שמיעה אבסולוטית 2, וכשהקשבתי לפני חודש לשיר YMCA לא היתה לי שום בעיה לזהות את הסולם, אבל עכשיו אני פשוט לא *זוכר* מה הוא היה. לכן, שמיעה אבסולוטית היא תנאי הכרחי, אבל לא מספיק, להצלחה במבחן כנ"ל. צריך בנוסף גם זיכרון טוב. __________________ 1 עם דובי ושאר עוורי הצבעים הסליחה 2 לצערי אני לא
|
 |