בתשובה לאור, 16/06/03 23:37
 |
|
 |
||
|
||||
 |
תגובה 151984 אז לטעמך, אני פרזיטית? כי מצד אחד צה"ל לא רצה אותי, ומצד שני, ניצלתי את הזמן שהוא נתן לי כדי לטפל בבעיות הבריאות, כך שירדתי ממצב של 100% נכות (וקבלת קיצבת נכות) למצב שכיום אני עובדת מספיק בשביל לשלם מס הכנסה ושאר מיסים? לאלה שמשרתים בצבא יש כבר הטבות (כגון פקדון לחיילים משוחררים) ועיני אינה צרה בהן. אבל מכאן ועד אי קבלה גורפת לעבודה של כל מי שלא עשה צבא, הדרך ארוכה מאוד, וההבדל עצום. או שהיית מעדיף שהצבא היה מגייס אותי, ואז במקרה הטוב הייתי נשארת באותו מצב וממשיכה לקבל קיצבת נכות, או במקרה הרע מצבי היה מתדרדר והייתי הופכת להיות נכת צה"ל (עוד כסף מהקופה הציבורית...) וכן, אילו בזמנו הייתה אפשרות לשירות לאומי ללא דתיים, הייתי עושה את זה. אבל בדקתי, והאופציה לא הייתה זמינה. ולא היו לי כוחות להלחם בצה"ל כדי שיגייסו אותי בהתנדבות. העדפתי להשקיע אותם בהחלמה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הדגשתי כי אני מדבר על אדם כשיר בלבד. אם לא הייתי ברור מספיק, קבלי את התנצלותי. אני לא מאמין שלאדם כלשהו יהיו טענות כלשהם לגבי נכים. להם באמת צריך לעזור, ולטעמי הרבה יותר ממה שנעשה כיום. הבעיה היא עם כל אלה שכן יכולים לשרת ולעבוד, ומעדיפים לשכב בבית ולהתלונן שדופקים אותם, שהם הרוב המוחלט של אלה שלא שמשרתים או עובדים. אם יש מעסיק שלא יקבל נכים לעבודה מתאימה, שיתנו לו מיליון שקל קנס, ולא עשרת אלפים. תרגישי טוב ותהיי בריאה |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |