 |
|
 |
||
|
||||
 |
היו המון תגובות שחייבו את התייחסותי כבעל ניסיון (ועוד אחת שדיברה על זה שבאייל יש מומחים לכל דבר), אז החלטתי פשוט לרכז הכל בתגובה אחת עצמאית. אני יודע מניסיון איך זה 1. לחיות עם כליה אחת, בריאה, 2. לחיות בדיאליזה, ו-3. לחיות עם כליה מושתלת. אני לא יודע מניסיון איך זה לחיות עם שתי כליות בריאות (כי אני לא זוכר כלום מהשנתיים הראשונות לחיי), אבל כמה מחברי הטובים ביותר הם כאלה. ידע רפואי-סטטיסטי מוסמך אין לי, רק מה שיוצא לי להבין מתוך ההיכרות האישית. אז ככה: לחיות עם כליה אחת לא שונה מלחיות עם שתיים. אני מניח שויתור על כליה אחת ישנה את חייך רק אם אתה רצת מרתון או דוגמן (ואת הבעיה של זה אפשר בטח לסדר עם קצת פלסטיקה ומייקאפ). כמובן, הבעיה הגדולה היא הגדלת הסיכון לאובדן הכליה הנותרת; אבל זה אולי פחות חמור ממה שנראה מלכתחילה, לאור העובדה שרוב מחלות הכליות תוקפות את שתיהן. הסיכון שכן נהיה משמעותי פי שתיים הוא לגידול או לחבלה. לחיות עם כליה מושתלת זה סיפור שונה לחלוטין. צריך לקחת תרופות לדיכוי המערכת החיסונית, למשל, ואז נוטים יותר לחלות, וזה גם מסוכן. גם הכליה המושתלת נוטה לתפקד פחות טוב מהאורגינליות, במיוחד לאחר זמן. לחיות בדיאליזה, כמובן, זה הרבה הרבה יותר קשה, והרבה יותר מסוכן. ולעניין העמותה של השוטה: החשש של דובי, שהחברים ינהגו בפזיזות עם כליותיהם, הוא מצחיק, לאור מה שכתבתי לפני שתי פסקאות. אני רק מאשר כאן מה שענו לו בהיסוס. תשובה שניה שענו לו בהיסוס, ואני רוצה לחזק, היא שלמיטב הבנתי אין ממש התנהגויות פזיזות של אנשים בריאים שמסכנות את הכליה. כאילו, אם היו כאלה היינו יודעים עליהן, לא? אם כבר, אפשר להעלות חשש כזה: חברי עמותה ימכרו את שתי כליותיהם הבריאות בשוק השחור (המשגשג, של חולים עשירים שאינם בעמותה) תמורת עשרה מיליון דולר האחת, וידרשו מייד כליה מחבר אחר. מן הסתם קל למנוע זאת בתקנון (נזקק לכליה ידרש להסביר מה הוא עשה עם אלו המקוריות שלו). ובכן, האם אני מצטרף לעמותת השוטה? מן הסתם לא רלוונטי עבורי. אבל את כל קרובי, ידידי ויקירי אני אגרור באזניים למשרדי ההרשמה. תהיה אולי "ועדת יהונתן" לפטורים חריגים מטעמי קנאות לאוטונומיה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
למה דווקא רצי מרתון ודוגמנים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע לגבי רצי מרתון, אבל לדוגמנים הצלקת מהניתוח עשויה להפריע. למרות שראיתי צלקת של ניתוח אפנדציט, וזה לא נראה כל כך נורא, כך שאני לא בטוח שניתוח להסרת כליה יהיה יותר בעייתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי רצי המרתון: אחד התפקידים של הכליה הוא לייצר הורמון בשם erythropoietin, המווסת את ייצור כדוריות הדם האדומות במח העצם. כדוריות הדם האדומות (או ביתר דיוק, מולקולות ההמוגלובין שבתוכן) נושאות חמצן מהריאות לכלל תאי הגוף. רצי מרתון, ואתלטים בכלל, זקוקים לריכוז גבוה של כדוריות דם אדומות, על מנת להעביר מספיק חמצן לשרירים בעת מאמץ גופני. כליות מתפקדות היטב (רצוי שתיים) הן לפיכך בעלות חשיבות לא מבוטלת עבורם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני בכלל לא בטוח שאתה מומחה כל-כך מוצלח. כמו שאומר סר האמפרי על שר הבריאות של האקר: "הוא כלל לא נעדר פניות כראוי לו. לרוע המזל, כבר כשהגיע אל תפקידו היה בלתי אובייקטיבי: הוא רופא, ובתור שכזה אינו מסוגל לראות את התמונה הכוללת. הוא רואה מול עיניו רק צד אחד של התמונה: להשאיר בני-אדם בחיים. למרבה הצער, דומה כי המראה של חולים גוססים עיוות את כושר השיפוט שלו. אפשר להבין זאת, כמובן, אבל תגובות רגשיות הן מכשול גדול בפני קבלת-החלטות שקולה". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תלוי מומחה למה: אני חושב שאני מומחה די מוצלח לפנומנולוגיה של חיים עם כליה בריאה, חולה או מושתלת. (רציתי לכתוב את זה, כולל המילה הארוכה, כבר בתגובה הקודמת. חששתי להרתיע קוראים. אותך אני לא אפחיד בזה.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מתאר לעצמי שאתה יודע שהתבדחתי, וניצלת את התגובה שלי להאיר היבט בתגובתך הקודמת. לרגע היה נדמה לי שאין זה ברור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אחרי רגע של חוסר בהירות הבנתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אלע''ו, אבל לדעתי הסיכון לאובדן שתי כליות בשל חבלה (בשני מקרים שונים), הוא ריבוע הסיכון לאובדן כליה אחת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה לגבי מחלות שתוקפות את הכליות? אין כאן משתנים בלתי תלויים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, וגם ירדן עמד על כך. התיקון כוון לטענה שהסיכון לחבלה גדול פי שניים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וואלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לך מה לדאוג, אתה מתקבל כחבר כבוד לעמותה. (הנה הנה, העמותה עוד לא קמה וכבר מתחילים עם פרוטקציה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והצורך בעמותה רק הולך וגדל: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להיפך. מתברר שהיא כבר פועלת... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי הצורך בעמותה יפחת בעתיד: http://www.nature.com/nsu/030623/030623-3.html ________________ שכ"ג, מחזיק אצבעות לירדן ואחיו לצרה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ד"ר זל קרבינסקי מפילדפיה התמחה בספרות הרנסנס. לפני כמה שנים הוא עשה הסבה לעסקי דלא-ניידי ועשה מליונים, וגם תרם מליונים לכל מיני מטרות. שבוע שעבר הוא תרם כליה לחולה אנונימי. קרבינסקי, לבן בעל אמצעים, בחר בכוונה בי"ח שמטפל באוכלוסיה שחוררה מיעוטת אמצעים, כדי לוודא שהכליה תגיע לחולה מהשכבות הללו. רשת הרדיו הצבורית בארה"ב ראיינה אותו, ובראיון הוא מסביר מהו מוסר לתפיסתו כתבה בניו יורק טיימס |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |