|
||||
|
||||
נו, ואתה טועה בכך שאתה חושב שמוסר הוא תלוי צורה במקום תלוי מהות, לכך כיוונתי. הרי זה לא שאנו חושבים שרצח זה לא מוסרי, מה שרצח לא יהיה, אלא שהרג של בני אדם בכוונה תחילה בעייתי, לא משנה איך תסמן אותו. אומר ומיד מסייג, לא כולל 95% מהאוכלוסייה. רוב האנשים באמת לא חושבים על מוסר, אלא רק חווים אותו, והם כן עשויים לחיות היטב עם "רצח זה רע, מה שהוא לא יהיה", ואליהם מכוון יגל יחד עם אותן דוגמניות הנושאות שלטי meat is murder. אולי ברצח זה פחות חד, כי אולי בכל זאת הרוב כן מתכוונים למהות (הרג של בני אדם בכוונה תחילה) ורק מיעוט לא, אבל אם תרצה דוגמא חדה יותר - דמוקרטיה. הנה מונח עליו יש הסכמה גורפת שהוא מיצג איזשהוא "טוב", בלי שיש הסכמה גורפת מה הוא מייצג. בגלל זה יש המון ויכוח (אווילי לעיתים) על מה דמוקרטי ומה לא, במקום על מה טוב ומה לא. אבל, לסייג את ההסתייגות, אם אתה מקבל איזשהוא מודל חברתי של מוסר, אתה חייב לזכור שהמוסר החברתי כן מתעסק *רק* עם מהויות, ולכן הכשל המתודי בדעתך. |
|
||||
|
||||
אני חושב שאני לא מבין את התגובה שלך. אני חושב כבר כמה דקות על דרכים לענות על מה שנדמה לי שאתה אומר, אבל בעצם, אתה צריך לנסות להבהיר את עצמך. מה ההבדל (לעניינינו) בין צורה ומהות? |
|
||||
|
||||
אני טוען שכשאתה מדבר על אינטואיציות מוסריות ראשוניות אתה לא צריך לדבר על הצורה בה הן מובנות (''רצח אסור'', ''דמוקרטיה זה טוב''), אלא על המהות שמאחוריהן (''הרג בני אדם בכוונה תחילה הוא רע''). עליך להחליף את המסמן (''רצח''), במסומן שלו, ואז לדבר על אינטואיציה ראשונית, לדעתי. ועכשיו תשלב את זה בתגובתי הקודמת, ואני מקווה שייצא יותר מובן. |
|
||||
|
||||
אני יוצא מתוך מה שירדן כתב בהודעתו המקורית: "השימוש הנפוץ במילה הוא ביחס לבני אדם. אפשר לתת הגדרה סבירה שתכלול בעלי חיים, ואפשר לתת הגדרה סבירה שתוציא אותם". מאחר שהדיון מבחינתי הוא על פרדיקציה ולא על בעלי-חיים, נוח לי לעבוד תחת ההנחה הזאת. באופן עקרוני יותר, אני לא מסכים שיש כאן בדיוק 'מסמן' ו'מסומן' במובן זה שהם ברי-החלפה. רצח היא מילה בעלת משמעות כפולה: היא אכן מסמנת פעילות מסוימת במציאות, אבל יש לה גם משמעות ערכית. גם אם אסכים ש"זה לא שאנו חושבים שרצח זה לא מוסרי, מה שרצח לא יהיה, אלא שהרג של בני אדם בכוונה תחילה בעייתי", מאחר שלמילה יש משמעות כפולה, אני יכול לנסות לבדוק את המאפיינים של הפעילות במציאות כדי לראות האם המשמעות הערכית יכולה לחול על עוד מעשים. (אגב, אני לא חושב שאפשר לעשות את אותו טריק עם דמוקרטיה). |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |