בתשובה לטל כהן, 13/06/03 13:37
 |
|
 |
||
|
||||
 |
פיינמן ישב בוועדת תוכניות הלימודים של קליפורניה ותמיד הדירוג שלו לספרים שנבחנו היה שונה משאר החברים. די מהר הם גילו שדעתו מנומקת משלהם, ונשענו עליו בקביעה איזה ספר שווה. הספר שעוד לא היה מוכן היה חלק מסדרה של שלושה, שפיינמן קרא שניים מהם, כששאלו אותו לחוות דעתו אמר שהשניים טובים אבל את השלישי טרם קיבל. האיש ממחסן הספרים היה בפגישה והסביר שלא שלח את הספר כי קיבל מהמו"ל רק כריכות עם דפים ריקים. המו"ל מתנצל מקווה שישקלו את הסדרה כולה, למרות שהשלישי יגיע באיחור. המבוכה התעוררה כי שישה מעשרת חברי הוועדה דירגו בציון את הספר הריק (לעומת 8,9 מדרגים לספרים אחרים). כנראה שבאו לישיבות בהן המול"ים הסבירו על הספרים. פיינמן היה היחידי שהתעלם מהמלצות ופשוט קרא את הספרים. ספרי "המתמטיקה החדשה" היו גרועים דיים בעיניו, אך כשהתחילו לעבור על ספרי המדע למערכת החינוך הוא התייאש והתפטר מהוועדה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מצב ספרי הלימוד באוניברסיטאות הוא גם כן לא משהו. כפי שקראתי במאמר, שפורסם בכתב העת "The Mathematical Intelligencer," וכפי שראיתי בעצמי, בעוד שפעם ספרי לימוד היו קטנים, בהירים, ובכל מקרי ענייניים, גם אם היו מעט קשים להבנה, היום הספרים גדולים, גדושים באיורים מיותרים ועיצובי-דפים חסרי-קשר, חסרי מיקוד ועניין, והעיקר, יקרים עד מאד. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |