|
||||
|
||||
לא, אולי וכן. :) לגלעד, הבהרה: אני מניח שכן הייתי מנסה להציל את חייו. אך לא הייתי משתפך אם הוא היה מת (ואני לא מכיר אותו, כמובן). כמו שלא ברור לי איך הייתי מתנהג במשחטה. (יכול להיות שהייתי מנסה לעצור את ההרג, אך זה אקט לא רציונלי כי שאני לא אהיה שם הרצח ימשך. ובכלל - מה איבדתי במשחטה?) ומשום מה, אתם מתחמקים מהדיון על השאלה אם האקט של אכילת החיות כמוה כרצח. במקום זאת אתם דנים ברמת האיכפתיות שלי, האם בני-אדם הם אומינבורים ורמות הפסיביות של הרציחות... כל אחד בפורום שישאל את עצמו (ואם רוצה שיענה) רק על השאלה הזאת: האם כל אחד מכם, פלוני בן פלוני, רואה אכילת חיות כאקט של רצח? (משתי הסיבות הבאות: כי יש לבני-האדם תחליפי מזון אפשריים ולחיות יש רגשות?) או שמה זה לא רצח? (והייתי מבקש נימוקים, כי לאופציה הראשונה אני הבאתי שניים) זהו. רק תענו על זה - רצח או לא רצח? |
|
||||
|
||||
אם הנושא מעניין אותך, אתה מוזמן לקרוא את דיון 792 ולנסות להחיות אותו. אם לא טוב בעיניך להרוג חיות, אולי תתמקד בטענה הזו מאשר בהשוואה (המופרכת) בין הריגת אדם להריגת פרה? אל תשכח שההשוואה עובדת בכל הכיוונים, וגורמת לזילות של חיי אדם לא פחות משהיא מטיבה עם בעלי החיים. |
|
||||
|
||||
נתאר לעצמנו את התמונה הבאה. לפנינו תינוקת חמודה בת כשבעה חודשים. לחיים וורודות, קורנות חום, עורה רך וענוג, מעט ריר נוזל מבין שפתותיה "לנשיקות נועדו". חומד של בובה, לבושה במחלצות לבנבנות, מוצץ מתנודד על סרט משי צהבהב שמוצמד למלבושה בסיכת ביטחון שעליה שפנפן פלסטיק, שלא תדקר הקטנטנה חלילה באצבעה הפעוטה. יד שעירה ושרירית מצמידה את ידי המסכנה לצדיה. הקטנה נאבקת בכוחות אוזלים. יד אדירים נוספת לוחצת על לחיי התינוקת, רחמים אנשים, ופוערת את פיה לכדי פתח קטנטן ועגלגל. הבה נעצור כאן ונבחון מה קורה פה. ובכן, להקלת כולנו, התינוקת המחותלת בלבן, חולה, והוריה המסכנים, בדמעות כאב, עושים כמצוות הרופא ומנסים להערות לתוך גרונה מעט תרופה להורדת החום. האם מדובר כאן בהתעללות, רחמנא? האם יש לקרוא למשטרה, פדופיל בסביבה? אותו מעשה, אותה השתלשלות ארועים, אותם דמויות. קונוטציה שונה שמובילה לפרשנות והגדרה שונה. אין "רצח" שמתסתובב לו אי שם בחלל העולם ושאנחנו יכולים למשוך ממנו הקבלות כאוות נפשנו. ישנם המעשים אותם אנו עושים, ושלהם אנחנו *מסכימים* לתת מובן ושם. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
זאת שאלה קלה - אכילת חיות אינה רצח מכיוון שרצח היא מילה שמורה לסיום חייהם של בני אדם בכוונה תחילה. |
|
||||
|
||||
לפני הציטטה, הגדרה: רָצַח - הרג, המית (בעיקר מתוך כוונת זדון). - ע"פ מילון א. אבן שושן. אולי בני-האדם מקשרים רצח רק לגבי הרג של בני-אדם אחרים. אבל זה נובע רק מתוך ההרגל לחשוב ככה. ולציטטות: מתוך המסעדה שבסוף היקום מאת דאגלס אדאמס ז"ל: "ערב טוב, אני המנה העיקרית של היום. אני יכול לעניין אתכם בחלקים מגופי?" - הפר מהמסעדה. ... "אני פשוט לא רוצה לאכול חיה שעומדת כאן ומזמינה אותי [לאכול אותה]", אמר ארתור, "זה רוע-לב". "זה עדיף על לאכול חיה שלא רוצה שיאכלו אותה" אמר זאפוד. התרגום הוא שלי (מתוך המקור באנגלית) |
|
||||
|
||||
ודקירה בכוונת זדון של כלב (נאמר הכלב הביתי והאהוב שלך, חומי), זה לא רצח? ואם זה נעשה על-ידי פיליפיני שגם אכל את חומי שלך? אז זה כבר לא רצח? (שני המאפיינים שלי לרצח קיימים: א. היו לו חלופות, כלומר, זה לא נבע מתוך הגנה עצמית, והוא יכל לאכול משהו אחר. וב. לכלב זה בטוח כאב. וככל הנראה גם לך זה כאב שגילית שחומי שאהבת וגידלת כל השנים הפך למאכל של הגנן.) |
|
||||
|
||||
300. רצח (תשי"ד) א. העושה אחת מאלה יאשם ברצח ודינו - מאסר עולם ועונש זה בלבד: 1. גורם במזיד, במעשה או במחדל אסורים, למותו של אביו, אמו, סבו או סבתו; 2. גורם בכוונה תחילה למותו של *אדם*; 3. גורם במזיד למותו של *אדם* תוך ביצוע עבירה או תוך הכנות לביצועה או כדי להקל על ביצועה; 4. גורם למותו של *אדם* כשנעברה עבירה אחרת, כדי להבטיח לעצמו, או למי שהשתתף בביצוע אותה עבירה, בריחה או הימלטות מעונש. |
|
||||
|
||||
סעיף 1 מסקרן מאוד: מדוע נבדלים האב, האם, הסב והסבה? איזה מחדל "מותר" ואיזה "אסור"? האם ישנם חוקים נוספים שעל פיהם עלול אדם להענש בשל מחדל, פרט ל"אי מניעת פשע"? |
|
||||
|
||||
מעניין, שבשלושת הסעיפים הראשונים מופיע הזדון, או הכוונה תחילה, בעוד מהסעיף הרביעי הוא נעדר. יוצא מכך, שע''פ הסעיף הרביעי, אותו נהג (ששמו זרח מפרחוני), אשר דרס למוות את השוטר שניסה לעוצרו בעוון נסיעה במהירות מופרזת, היה צריך להישפט על רצח, ולא היתה אמורה לעמוד לו הטענה כי לא התכוון לדרוס את השוטר, שכן מוסכם (או לפחות נטען) כי הוא גרם למותו של השוטר, וכי מותו של אותו שוטר נגרם כאשר הנהג ניסה להימלט מעונש על עבירת הנהיגה במהירות העולה על המותר. |
|
||||
|
||||
אלע"ד ולכן לדידי העניין תלוי במשמעות של "כשנעברה" – האם נדרשת כאן בו-זמניות? שהרי במקרה דנן, אפשר לומר שהדריסה התבצעה *לאחר ש*נעברה עבירת הנהיגה במהירות מופרזת, ולא *כש*נעברה. |
|
||||
|
||||
אינני משוכנע. מכיוון שמה שרלוונטי זה נסיון הבריחה או ההמלטות מהעונש, אבל אולי כדאי שנמתין עד שיבוא אליהו. |
|
||||
|
||||
(והירדן ענה: בעצמי אלע"ד) אבל כן יש שם כוונה - במובלע, משתמע מהמילה "כדי". אינך יכול לעשות משהו לא בכוונה כדי [משהו]. |
|
||||
|
||||
נו באמת. לא צריך להיות עו"ד, מספיק לדעת עברית (ונדמה לי, כי מבין המגיבים באייל, אינך הלוקה ביותר בשליטה בשפה זו או בהבנתה). הרי מדובר על לעשות משהו בכוונה, "כדי" [משהו1] ותוך כדי כך, כתוצאה מכך, שייגרם [משהו2] שאליו לא כיוונת, ואותו לא רצית. ____ במקרה האמור: [משהו1] = "להמלט" [משהו2] = "לגרום למותו של אדם". |
|
||||
|
||||
לא, זה לא ברור כל כך. קרא שוב את החוק, ותראה שמהניסוח עולה ש[משהו2] נעשה כדי לממש את [משהו1]. הווה אומר, [משהו2] נעשה בכוונה. |
|
||||
|
||||
אם אתה דוקר בזדון כלב, זוהי עבירה על חוק צער בעלי חיים. אם אכלת כלב של מישהו אחר, הרי שפגעת ברכושו, בנוסף לכך, ועל כך תכנס לכלא (באותה מידה שתכנס לכלא אם תצית את ביתו). זה רצח? לא. |
|
||||
|
||||
דקירת כלב היא עבירה על חוק צער בעלי חיים ולא מוגדרת כרצח. גם אכילת כלב היא עבירה על חוק צער בעלי חיים. כבר דיברנו על זה. תגובה 80180 תגובה 104378 |
|
||||
|
||||
זה מה נקרא "קריאה סלקטיבית". אותו מילון, ערך אחד למטה: רֶצַח - הריגה, המתת אדם (בעקר בזדון). ורק כדי לסבר את האוזן: הֶרֶג - רצח, מוות, המתת בני אדם. כמו שאמרתי במקום אחר, רצח יכול להתקיים רק בהקשר חברתי, שאינו קיים בינינו לבין הפרות. זו הסיבה שזה לא רצח. |
|
||||
|
||||
לפני שהמאמר של טלה יהפוך לפשוש קטן שצריך להאכיל גוזל קוקיה ענק של דיון על זכויות בעלי חיים, אני עונה במקום אחר: תגובה 151542 |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |