 |
לאו דווקא לכותב - נדמה לי שזה הכתיב הנהוג אצל משכתבי "הארץ" בכלל.
ואגב, הוא עשה תרגיל די שקוף - לקח הגדרה רעה של טאוב לניו אייג' (יחפנות וכו') והלעיג עליה, מה שמאוד קל. אבל הוא לא הצליח לשחרר את עצמו מהניו אייג', למרות טענתו שמדובר באולד אייג'. טיעון כמו "זה מושג שמעולם לא הבנתי", בהחלט אינו מספיק כאן.
דווקא חשבתי שטאוב דייק מאוד בעניין האהבה החופשית כ"נעים בגב". הוא הבחין שבתוך הזרם הזה, נוטים לרומם ולפאר את הנפש, ויחד עם זאת לעשות רדוקציה לביטויים החושיים שלה. לפי ה"הרמוניסטים" האלה, צריך לעבוד על הנפש כמה שיותר, לתת לה את כל המקום, אבל מצד שני לחוות חוויות חושיות בצורה סיטונית, רחבה, שאינה מותירה משקעים. במילים אחרות, לנתק בין העיסוק בנפש לעיסוק בגוף. הלזה ייקרא הוליזם?
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש