 |
נראה לי שכדאי להבחין בין שני סוגים של ניתוח שירה, בעצם שתי מטרות שונות לניתוח.
מטרה אחת היא לעזור לקורא השיר: יש רבדים בשיר שחלק מהקוראים החמיצו; נעלה אותם על פני השטח, ואז הוא יהנה יותר מהשיר, או בכל אופן יועשר באיזשהו אופן.
מטרה שניה היא מדעית באופיה: להבין את המכניזמים שבשיר, פשוט כי זה מסקרן להבין איך השיר גורם לנו לתגובות כאלו או אחרות. אני מניח שבמחקר האקדמי של השירה, זו המטרה (אם כי גוף הידע הקולקטיבי בתחום ניתוח שירים שנוצר כך יכול לעזור גם לניתוחים מהסוג הראשון).
אני מניח שהטענה של יגל היא נגד הסוג הראשון. לא נראה לי שהוא "נגד הבנת שירה" - אני מניח שהוא נהנה משיר רק אם הוא מבין אותו (מה שזה לא יהיה). מה שהוא יוצא נגדו הוא הנסיון לתת ביטוי מסודר להבנה, כאשר בחיבור מסודר כזה מטבעו יש משהו שנוגד את רוח השיר.
אני רק יכול לענות לו שלפחות בשבילי שום ניתוח עוד לא הפחית מהנאתי משירים; רבים הניתוחים שהגבירו את הנאתי, או בכל אופן העשירו אותי באיזשהו אופן.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש