|
||||
|
||||
סליחה דוב, שוב הניסיון שלי לחסוך במילים גרם לי להיות לא ברור: אני (ושרון, כנראה) לא מצטערים על התהליך שמתמסמס. ה"לצערי" היה עבור האנשים שנפגעים כל פעם בשל אינטרס כזה או אחר. לגבי הקונספירציה: לא התיימרתי להגיד שהיתה כזו, אבל העובדה ששני מסוקים שיורים 6 טילים מפספסים, אומרת שהתכנון לא היה טוב מספיק, כי כבר הצלחנו "להרים" דברים מסובכים יותר עם מסוק בודד, ולכן נראה שמישהו זילזל בסגירת הקצוות המבצעיים שיבטיחו את חיסולו של רנטיסי. איך הוא עשה זאת בפועל? יכולות להיות הרבה דרכים: מבצע כזה תלוי מאוד במודיעין זמן אמת ואישור מטרה לפני חיסולה, אז יכול להיות שהמודיעין היסס, או שמישהו במקביל הזהיר את רנטיסי להסתכל על השמיים ולחפש מסוקים (כמו שקרה עם ערפאת בטוניס ובמקומות אחרים). |
|
||||
|
||||
יכול להיות שפעם הם היו מנסים לברוח *עם* המכונית ועכשיו הם מנסים לברוח *מ*המכונית, וזה מה שעושה את ההבדל? (לפי זכרוני העמום, בנסיונות התנקשות מסוג זה - בין שהצליחו ובין שלא - המכונית גמרה טוטאל-לוס). |
|
||||
|
||||
לפי מה שנמסר הטיל הראשון פגע בחלק הקדמי של המכונית והרג את שומר ראשו של רנטיסי. רנטיסי ישב מאחור והצליח לחלץ עצמו מהמכונית. אם האינפורמציה הזאת נכונה, נראה לי שמבחינת התכנון וגם מבחינת מקצועיות הטייס קשה לבוא בתלונות. אולי היה צריך להשתמש ב ''פצצה במשקל טונה'', (האמריקאים השתמשו בהמון טונות בנסיונות החיסול של סאדם), אבל אז היו תלונות מסוג אחר (גם כך היו). |
|
||||
|
||||
קודם כל, כל פעולה שנכשלת שווה תחקור. אני לא מעורה בפרטים, ולכן אין לי מושג למה זה לא הצליח. לגבי פצצה של טונה: לא ניתנת לשיגור ממסוק, אלא ממטוס בלבד, וכמו שאמרת, זה בהחלט היה מעלה את האוקטבות העולמיות לגבהים רציניים יותר. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |