|
||||
|
||||
נו. מה אני יכול לעשות ? ביקשת שנחכה תקופה יותר ממושכת ונראה, אבל אתה קופץ כל יום, ומציב את עצמך בהתנדבות כאותן גורילות. התקופה הנוכחית של ראשית מימוש מפת הדרכים, בודאי אינה תקופה שקטה אלא בדיוק הפוך: תקופה של התעצמות הטרור. אם תבדוק מה הייתה ההיסטוריה שהקדימה את הניסיון לחסל את רנטיסי תראה, שלאחר שהוחלט שהאיש הזה הוא יעד לחיסול, לא בוצעה הפעולה הזאת שהייתה אמורה להתבצע בזמן פסגת עקבה, מסיבות מדיניות, כדי שלא נוצג כמטרפדי מפת הדרכים, והוחלט לעשותה בכל זאת לאחר האירוע של המעבר בעזה שבו היה פיגוע קשה שבו רנטיסי היה מעורב. לכן, אפשר לומר שבימים אלה מפת הדרכים עוצרת את תנופת המלחמה בטרור ושמה מקלות בגלגליה. איש לא מצפה משרון, גם אם הוא רוצה במפת הדרכים, שיפסיק לגמרי כל פעולה ויאפשר לחמס להשתולל. אם אתה שואל לדעתי, אני בטוח ששרון היה רוצה שההתכנסות לתקופת שקט תיעשה בצורה יותר חלקה. הרי מפת הדרכים הייתה אמורה להתחיל במלחמה גדולה של אבו מאזן בחמס, ולכך היום כבר איש אינו מצפה, ודובר הבית הלבן שדיבר על כך בתחילת הדרך כבר ייזהר (כפי שניבאתי), להוציא רעיון כזה מפיו. אני חושב שכפי שרבין השלה את עצמו (בלי בג"ץ ובצלם), כך אותו תהליך עבר גם על שרון (שניהם גנרלים שפועלים כל אחד בזמנו בצורה מאד דומה). אני עדיין מניח שבסופו של דבר ניכנס לתקופת השקט הזאת (כמו שבאוסלו, אחרי הרבה זמן בסוף תקופת נתניהו היה שקט), אבל כיוון שאין שום סיכוי להסכמה על הסדרי הקבע, יהיה מדובר רק בהפוגה, שבסופו של דבר תשחק לרעתנו. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |