|
||||
|
||||
השאלה היא האם פגיעה בזכויות הביטוח הלאומי היא אמצעי כשר והאם היא אמצעי יעיל. העליתי כמה בעיות שמעמידות את היעילות בסימן שאלה (אחריות אצל נרקומנים ובעיות מימוש כמו עניין ההוכחה). בעניין הכשרות, העליתי מספר נקודות: 1. המדינה מחייבת אדם לעשות ביטוח בתנאים מגבילים, יתכנו אבסורדים כמו אדם שמחויב לשלם ביטוח לאומי אך בכל מקרה לא יהיה זכאי להטבות שהביטוח מציע (נרקומן שגם עובד). 2. התערבות של חברת הביטוח בשימוש שהמבוטח עושה בכספים זה לא דבר כשר. כמו שלחברת ביטוח הרכב אין זכות לומר לי מה לעשות עם הפיצויים שאני מקבל ממנה כך גם לחברת הביטוח הלאומי אין זכות לומר לי מה לעשות עם דמי האבטלה שאני מקבל. 3. חברת ביטוח אינה מוסד חינוכי, מלחמה בסמים אינו אחד מהתפקידים המוגדרים שלה, מנעת מצב של נרקומנים שמתגלגלים ברחובות, שודדים קשישים ומתים מרעב זו כן מרה שלה, ושלילת הכנסה מהאנשים הללו תפגע במטרה הזו יותר מאשר תקדם אותה (אם כבר, הייתי מציע שהביטוח הלאומי יממן תוכניות גמילה לנרקומנים). 4. בקשר למידת האחריות, כפי שכבר טענתי, ביטוח לאומי וביטוח בריאות יוצאים מהנקודה שאנחנו לא אנשים אחראיים. לו הייתי אדם אחראי, הייתי שומר מידי חודש סכום כסף למצב של אבטלה או מחלה ודואג לבטח את עצמי בביטוח פרטי, מכיוון שאני לא אחראי, אני עשוי להחליט לבזבז את כל חסכונותיי ולשכוח לפנות לחברת הביטוח כדי לבטח את עצמי, ולכן הממשלה מחייבת אותי להתבטח בלי לבקש את הסכמתי, זה בעייתי לדרוש ממני לגלות אחריות אישית כתנאי למימוש ביטוח שחייבו אותי לעשות כי אני לא אחראי. בקשר לנקודות הנוספות שהעלית: 1. אני לא יודע לגבי תשלומי הביטוח שאסירים לא זכאים להם אודה לך אם תפרט בנושא. 2. בעניין שלילת רשיון נהיגה: כשאתה מקבל רשיון נהיגה אתה מתחייב לשמור על חוקי התנועה אם אתה לא מוכן לשמור עליהם אתה יכול *לבחור* שלא לנהוג, אתה לא יכול לבחור שלא לשלם לביטוח הלאומי. 3. אתה מציע להפוך את הביטוח הלאומי לסתם עוד מס פרוגרסיבי כמו מס הכנסה, אני לא בטוח שזה יעבור כל כך בקלות, הרעיון של ביטוח לאומי, כמו כל ביטוח הוא שאתה משלם ביחס לערך המוצר שאתה מבטח (משכורת). 4. במידה שהרואין יהיה סם חוקי, לא צריכות להיות מגבלות על צריכתו ששונות באופיין מהמגבלות על שתית אלכוהול או עישון. אם הממשלה תחליט להתיר שימוש בסם אין לה זכות להטיל סנקציות כלכליות על מי שבוחר להשתמש בו. |
|
||||
|
||||
אני מתנצל על העיכוב בתגובה (במיוחד לאור העובדה כי לא טיפלתי בפונים לפי התור), שנגרם בין היתר בגלל רצוני לברר כמה דברים עם עצמי ועם חוקת הביטוח הלאומי. אני מגיב אחד-לאחד: בקשר לכשרות האמצעים: 1. כפי שכבר אמרת - דמי-הביטוח הם התשלום שהנרקומן-שגם-עובד מהדוגמא שלך משלם בתמורה לחיים בחברה שבה רמת הפשיעה נמוכה (וכך לא ישדדו אותו בדרך מהעבודה הביתה). 2. לא הצעתי התערבות. אינני בקי בפוליסות ביטוח לרכב, אבל אתה רוצה להגיד לי שאם תבעת את חברת הביטוח על פנס שנשבר, ושמאי חברת הביטוח (או מוסך שעובד איתה) העריך את הנזק, יש דרך שתוכל לקבל מהביטוח את הכסף מבלי להציג קבלה על תיקון הנזק, כולל המחיר? אתה רוצה להגיד לי שאם חולה סרטן מוותר על כימותרפיה (אנשים עושים את זה, מכל מיני סיבות), הוא יכול לקבל לידיו את שווה-ערך הטיפול במרשרשים? 3. התמכרות לסמים היא מחלה, ורצוי שסל הבריאות הממלכתי יכלול את הטיפול במחלה זו. לשיטתך, אני מבין, נרקומן יכול לתבוע דמי-ביטוח עבור טיפול גמילה, לקבל את הכסף לידיו ולהשקיעו בשיפוץ הסלון או בקניית סמים, נכון? 4. זהו, בעצם, לב העניין. הבה נניח שהמתאם בין מחלות כבד קשות לבין רמת-הכנסה הוא זניח (ואם הוא לא - נמצא צרה בריאותית אחרת שלגביה זה כך). זה אומר שחברת ביטוח פרטית היתה דורשת פרמייה זהה מעני ומעשיר שהיו מעוניינים בביטוח-השתלת-כבד. העשיר היה מבטח את עצמו בשמחה. העני - לא משנה כמה הוא "אדם אחראי" - לא היה יכול להרשות לעצמו לבטח את עצמו. עכשיו אנחנו מגיעים לסוג אחר של אחריות, להבדיל מאחריות אישית: אחריות חברתית. כאן המחוקק יוצא מהנחה שלא כולם אחראים-חברתית, ולכן הוא מחייב גם את העשיר וגם את העני לשלם פרמיות שונות לביטוח הלאומי, כדי ששניהם יהיו מבוטחים. רוצה לומר: חייבו אותך לעשות את הביטוח כי אתה (אולי, במיוחד אם אתה עשיר) לא אחראי-חברתית. זה לא אומר שאתה פטור מאחריות אישית - אם כי זה כבר עניינך האישי. והרי דוגמא מופלאה הם דמי-אבטלה. אתה יכול להיות בלתי-אחראי, ולסרב לעבודה מתאימה שהוצעה לך. אבל מה? בכך תפסיד את זכאותך לדמי-אבטלה למשך 90 יום. ההגיון החברתי העומד מאחורי זה הוא פשוט (ואפילו לא אחזור עליו), ודומה להפליא להגיון החברתי העומד מאחורי התניית תשלומי-ביטוח באי-שימוש בהרואין (שהרי בהחלטתך להשתמש בהרואין, אתה מצמצם קשות את סיכוייך בשוק העבודה). בקשר לנקודות הנוספות: 1. ביטח תאונות, כמדומני. באמת שזו דוגמא פחות מעניינת מהדוגמא של ביטוח אבטלה (איך לא חשבתי עליה קודם!) 2. הו, לא. האיסור לנהוג בלי רשיון הוא אחד מחוקי התנועה. אם חצית צומת באור אדום וגם אין לך רשיון נהיגה - תואשם בשתי העבירות: נהיגה ללא רשיון וחצייה באדום. כלומר - הציות לחוקי התנועה איננו עניין של בחירה יותר מאשר הציות לחוק המחייב אותך לשלם דמי ביטוח לאומי. 3. ממש לא. אני מציע שינוי בתנאי הפוליסה. אין משהו קדוש או מיוחד בתנאים הנוכחיים. 4. שים לב שלא הצעתי מיסוי רצחני על הרואין, או קנסות על שימוש בו. הממשלה מתירה לך להחזיק ברשותך כלי רכב, אולם אם בחרת לעשות כן (ואינך נכה ברגליך או חולה מאד) - לא תהיה זכאי לביטוח הבטחת הכנסה. הממשלה מתירה לך לפתוח עסק חוקי בכל מקום בארץ, אולם אם בחרת לעשות זאת לא באזור-פיתוח - לא תהיה זכאי להטבות-מס מפליגות. ואני בטוח שיש עוד דוגמאות טובות לתמריצים חיוביים ושליליים שכאלה. |
|
||||
|
||||
רק כדרך אגב לא בכל מקום בארץ. נסה לפתוח בביתך תחנת דלק. או נסה לפתוח עסק בנגב. למעשה ברוב המקומות שלא הגדרו כמקומות שבהם היא מעוניינת שתיבנה תעסוקה\עסק היא לא תיתן לך. בברכה רועי |
|
||||
|
||||
1. ביטוח לאומי הוא ביטוח הכנסה. זה לא תשלום עבור מניעת רעב של אנשים אחרים כפי שניסית לנסח מחדש את דברי (וגם לא למניעת הרעב שלך אם סדר העדיפויות שלך מעוות דיו כדי להעדיף צריכת סמים על קניית מזון). 2. לא, אבל אף אחד לא יחייב אותך לקנות רכב חליפי במקרה של אובדן ערך מלא או גניבה של הרכב. ביטוח לאומי מבטיח *הכנסה* ולא אוכל או שכר דירה, העיקרון הוא למנוע עוני משפיל ורעב תוך התערבות מינימאלית בחייו של המבוטח. כיצד ניתן לשיטתך למנוע מנרקמן את תשלומי הביטוח הלאומי ללא התערבות בחייו? 3. לשיטתי נרקומן לא יוכל לתבוע דמי ביטוח עבור טיפולי גמילה מהביטוח הלאומי בכלל. הביטוח הוא ביטוח הכנסה. ההצעה שלי הייתה שאם הביטוח הלאומי יחליט להתערב בעניין הסמים (ולדעתי זה לא תפקידו אלא כפי שהצעת עניין בריאותי או עניין של משרד העבודה והרווחה) הוא צריך לעשות את זה בצורה קונסטרוקטיבית ע"י סיוע בגמילה (לא ישיר) ולא בצורה דסטרוקטיבית ע"י איום בעונש. 4. ההבדל בין ביטוח השתלות כבד לביטוח הכנסה הוא שהשתלת כבד עולה אותו דבר לעני ולעשיר אבל דמי אבטלה שמקבל מי שהכנסתו המקורית גבוהה גבוהים יותר ולכן הוא נאלץ לשלם יותר עבור הביטוח (באותה מידה שביטוח מרצדס חדשה עולה יותר מביטוח סוברו ישנה ותשלומי הביטוח שתקבל במידה שהמכונית תיהרס יהיו מתאימים לערך המכונית). ביטוח הבריאות הוא ביטוי של האחריות החברתית שהזכרת. גם לביטוח הלאומי יש אספקטים חברתיים (קצבאות זקנה הן שוות לכולם בלי קשר למשכורת המקורית שלהם) וזו חריגה מהתפקיד הביטוחי שלו אבל בראש ובראשונה הוא ביטוח. בעניין מניעת תשלומי אבטלה לאדם שאינו מוכן לקבל עבודה זה לא עניין חברתי אלא תנאי ביטוח סביר לחלוטין, אדם שבוחר שלא לעבוד לא זכאי לקבל דמי אבטלה כמו שאתה לא זכאי לביטוח הרכב אם הרסת את מכוניתך בכוונה (לצורך העניין אני מחשיב נרקומן כאדם שנהג שתוי ועשה תאונה ולא כאדם שהחליט להרוס את מכוניתו בכוונה). זה גם עניין מעשי, הביטוח הלאומי יפשוט את הרגל מהר מאוד אם ישלם קצבת אבטלה לכל מי שלא עובד, בצורה כזו לא משלמים לעקרי בית, אנשים שחיים על מהכנסות הון וכיוצאים באילו. 1. אסירים לא סובלים מעוני, כל הצרכים שלהם מסופקים ע"י המדינה ולכן המקרה הזה לא כל כך בעייתי, בעניין משפחות האסירים, מצב שבו המפרנס העיקרי של המשפחה נשלח למאסר הוא בעייתי ויתכן שזהו חור שבו ביטח הלאומי נכשל בביצוע מטרתו. 2. אני יכול לבחור לנהוג או לא לנהוג אני יכול להחליט לבטח את עצמי בביטוח מנהלים ו לא אני לא יכול לבחור שלא לבטח את עצמי בביטוח לאומי אני יכול שלא לשלם ואז אני עובר על החוק. 3. הכלליות של הביטוח היא עניין מהותי בו. 4. אתה לא יכול לגבות מסים על סמים מכיוון שמדובר בפעילות לא חוקית, המדינה הגדירה את השימוש בסמים כעבירה פלילית ומטילה לא מעט סנקציות על המשתמשים. בעניין הבטחת הכנסה (בניגוד לביטוח הכנסה), הבטחת הכנסה היא לא פונקציה ביטוחית אלא פונקציה חברתית. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |