הו, פאתוס נשגב 150602
לא כל מה שעוסק בשואה הוא מעמיק.
לא כל מה ששורותיו קצרות הוא שירה.
אשר למהלך ההיסטורי: המהלך ההיסטורי של כינון אומת התרבות האירופית כישות מדינית ומוניטארית הוא אכן תגובה להשמדת היהודים. כינון ה"Never Again Nation" העל-לאומית, או א-לאומית או אנטי-לאומית. אם כך, זו אמנם מחיקה של העבר, ועמו של דימוי היהודי של העבר, אבל מחיקה כזאת שאמורה לשמח "אותנו" (כדברי סיוון בתגובה לתגובה, "אותנו" זה העם היהודי). ומה איפוא מקור הזעם של סיוון? חושדני שאינה זועמת כלל: השיר אינו מבטא זעם אלא משחק של זעם, כמה יהודוני, משחק של הנאה מסניטה בגויים.

ניחא, אבל אם כבר לסנוט, בכלכך הרבה מלים מקושקשות, כמו מכתב מחאה של טרחן למחלקת המים בעירייה? נו, באמת

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים