|
אני חושב שקצת מעליב לקרוא לניתוח הזה "תמימות." (לא אותי, אגב, אבל האנשים שזה באמת יעליב עד עמקי נשמתם לא יוכלו להגיב כרגע)
היהדות היא דת לגליסטית. בשבילה, ספר הקודש המקורי, התורה, הוא כבר ממזמן לא כלי לניתוח מילולי, אלא דרך משקפיים על גבי משקפיים של ניתוח, מדרשים, פלפולים, אלגוריות, ומתאפורות. זה מה שקורא עם לגליזם, עם הזמן. לא אתפלא אם דבר דומה יקרה לחוקה בארה"ב, אם היא תמשיך להתקיים עוד כמה אלפי שנים.
כמובן, שמבחינה מילולית ברור כי מדובר בשיר אהבה, אפילו גס, מדי פעם.
אם אני מתבונן לי בקונקורדנציה שלי, ומחפש "דוד," ומתעלם מן ה"דוד" ה"היסטורי" (של ספרי שמואל ומלכים), הרי שמדובר בידיד וגם באהוב, במידה שווה.
באילו מקורות את חיפשת? בביתי, לצערי, יש לי מקורות מהימנים מועטים, אם בכלל, למיתולוגיות השונות והמשונות מרחבי העולם.
|
|