בתשובה לewilde, 26/01/01 2:48
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני נוטה לכתובת את דעותי, מבלי להקדיש תשומת לב רבה מדי ל"מה יחשבו אנשים", ועוד פחות מכך ל"מה יעשו אנשים". אני לא מנסה לעשות מניפולציות, וזאת משום שאינני מעלה על דעתי שיש לי כוח השפעה כלשהו. אבל - וזה אבל חשוב - לקראת הבחירות הבאות, אני אתפקד למפלגה מסוימת - טרם החלטתי איזו - ואכנס למרכז שלה. אז, סוף סוף, אהיה פוליטיקאי מן המניין, דבר שיקנה לי את התכונות הבאות: 1. חוכמתו של האורקל מדלפי. לא אטעה, מקסימום אנשים יטעו בהבנתי. 2. כל דבר שאכתוב, אעשה, אומר או ארמוז (וכל דבר שלא אכתוב, אעשה, אומר או ארמוז) יהיה ספוג בתבונה עילאית וחוכמה העולה על חוכמת אנוש. 3. אזכה בידיעה מקיפה ובלתי שגויה על התוצאות הצפויות והבלתי צפויות על כל אדם ואדם שישמע את דברי או יצפה במעשי. 4. אדע, סוף סוף, כיצד להפוך עופרת לזהב. בואו בהמוניכם. הפכו כולכם לפוליטיקאים. למה להשאיר את המתנות הנהדרות הללו לויצמן שירי ודליה איציק? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
יש עכשיו הרבה מפלגות חדשות כמו "האמהות הפולניות" ועוד כל מני, פרטים אצל דודו טופז. אבל למה שלא תתפקד למפלגה שלי - מפלגת "זיני השכל האנטרנטי", מדובר בכל האנשים שמכורים לכתיבת הודעות שונות באנטרנט, הם עושים זאת על חשבון זמנם הפנוי, ואף בשעות הקטנות של הלילה. לא ברור מדוע הם עושים זאת, האם זה נותן להם פורקן לאחר האזנה/צפיה בתוכניות פוליטיות ללא יכולת להגיב? המפלגה תפעל למען הקצאת תקציבים לחקר הנושא, שבעקבותיו תבוא פעולה שמטרתה לגמול את האנשים המכורים האלה מאחר ואינם מסוגלים לעזור לעצמם, ומסתבר שהתופעה מתעצמת וחייבים לעשות משהו לפני שיהיה מאוחר מדי!! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית, עלי להבהיר לקורא הלא-ערני: אילו היה טל כהן מכניס קצת בינה מלאכותית לקודקודו של האייל, היתה תגובתו של יוסי מוגדרת לא כ"תגובה לewilde-" אלא כ"תגובה לערן בילינסקי ולירדן ניר". למעשה, יותר לערן מאשר לי, שהרי ערן יותר ממני דוגל ב"הנחת אי-הטעות של פוליטיקאים" (שזה לא אותו דבר כמו *לטעון* "פוליטיקאים לא טועים" - אבל את ההבחנה הדקה הזו אשאיר לערן). בכל אופן, אפילו ערן לא מעניק לפוליטיקאים תבונה על-אנושית, רק מעט תבונה סבירה והרבה חשיבה מעשית (כולל הנכונות להסוות מטרות מאחורי סיסמאות נוחות לעיכול בציבור). אני יודע, זה וויכוח כמעט אבוד: אתה, ורוב האנשים, חושבים שערן ואני מייחסים לפוליטיקאים תבונה על-אנושית. אני וערן חושבים שאתה, ורוב האנשים, מייחסים לפוליטיקאים טמטום תת-אנושי. תיק"ו. קצת יותר לעניין, בהצטרפותך למרכז מפלגה אינך נעשה עדיין פוליטיקאי (לצורך "זכאות" לניתוח מעשי). נדבר כשתהיה ראש ממשלה, או לפחות שר בכיר. אתה יודע מה, נתחיל מיושב-ראש ועד עובדים גדול. בינתיים אתה לא מקיים שני תנאים חשובים: החלטותיך והתבטאויותיך אינן חורצות גורלות של אלפים; ולא התמודדת על משרה ציבורית מול אנשים אחרים שגם רצו בה (וניצחת). אני מאחל לך הצלחה (ומבטיח אפילו להצביע עבורך אם הסקרים ייתנו לך סיכוי סביר!). אבל אני קצת חושש לסיכוייך, לאור עדותך בפסקה הראשונה של תגובתך. אלא אם כן, כמובן, זו מניפולציה מתוחכמת של דעת הקהל, כמו ברק שהציג עצמו מול ביבי כנעבעך תקשורתי. בכל אופן, תן לי לתת לך טיפ קטן: כתיבת מאמרים עם דעות פרובוקטיביות ואנטי-קונצנזוסיאליות לא ממש תסייע לך לנצח בבחירות עתידיות, ואף לא תסחוף אליך גנרלים שיעלו אותך לשלטון בהפיכה צבאית. תראה, לי למשל ברור שאני לא הולך להיות פוליטיקאי. גם לכל בני משפחתי וידידי הקרובים (כלומר, כל אדם שיש לי גישה כלשהי לפסיכולוגיה שלו) לא היו מעולם יומרות בכיוון. יש לי ידיד טוב, מתפקד למרצ ומפנטז להיות שר החינוך, אבל זה בערך ברמה שאני מפנטז על זכייה במדליה אולימפית. רמז: אני לא עוסק בספורט. תרשה לי לנחש שגם אתה מעולם לא התכוונת באופן מעשי להיכנס לפוליטיקה. אם אני צודק, האם זה כל כך בלתי נתפס בעיניך שאולי לאלו שכן נכנסו, ויותר מכך לאלו שהצליחו, יש נטיות מנטליות שונות קצת מלך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היא שאני, לעיתים, שוקל לפנות לפוליטיקה. אם כי אני מקווה לעשות זאת, אם בכלל, באותו מסלול של טומי לפיד - קודם להעביר הרבה שנים כעיתונאי, ואז, לעת עדנה (שלא לומר שטיות), לפנות לאזור המלוכלך ההוא. נראה. טוב, לא קשור. סליחה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דרך צלחה! בדרכך, אל תשכח: מדריכי תיירים, ספרי בישול, וילד עתונאי, שכאילו חושב אחרת ממך אבל בכל זאת נורא נורא אוהב את אבא'לה | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |