|
קודם כול, אתה צריך לקרוא את ''האלה הלבנה'' - גרייבס היה מסביר לך שמאמיני האלה היו רואים זאת לכבוד ולאושר להקריב את עצמם למענה. ההדס היה, נדמה לי, מוטיב קדום יותר לדפנה ומקודש מבחינות אחרות. הדפנה לא היתה מקודשת אלא סמל לניצחון (לא ברור לי מדוע, חוץ מזה שהעץ היה מקודש לאפולו - לאחר שניסה ללא הצלחה לחטוף ולאנוס את הנימפה בשם זה, הפך אותה לעץ והשתמש בענפיה לעטור את ראשי המנצחים - רעיון מזעזע לדעתי). בכל אופן, גרייבס מסביר גם את ההדס, ואני משתמשת בהסבר שלו כי הוא מסתדר טוב להפליא עם הרעיונות שיש לי בנוגע למנהגים יהודיים (במיוחד כאלה הנזכרים אצל עגנון, שאת ספרי עליו ''אלתו של עגנון'' אני מנסה למכור עכשיו לאחר שהוא הופיע כספר אלקטרוני בהוצאת בקבוק).
|
|