|
יש פה לפי הבנתי אי הבנה שנובעת מהניסוח "הגלגל משלים סיבוב סביב עצמו".
נניח שביל מסמן את הנקודה על הגלגל, שנמצאת הכי קרוב אליו בתחילת הדרך, בצבע לבן, ואת הנקודה המרוחקת ממנו, שנוגעת בפני הירח, בסגול. אם בתחילת הדרך השמש נמצאת מעל ראשו של ביל, הרי שהנקודה על הגלגל שהכי קרובה אליה היא הלבנה. אם ביל נוסע כה מהר, שניתן להתעלם מתנועות הירח והארץ סביב עצמם וסביב השמש, הרי שלאחר מחצית ההקפה, שוב תהיה הנקודה הלבנה הכי קרובה לשמש (רק שעכשיו הירח יהיה בין הנקודה ובין השמש) והסגולה תהיה הכי רחוקה. במערכת ייחוס זו, בה הירח והשמש נייחים, "הגלגל השלים סיבוב סביב עצמו" לאחר מחצית ההקפה.
מצד שני, הנקודה הלבנה תחזור להיות הכי קרובה לביל, והסגולה תהיה הכי רחוקה ותיגע שוב בפני הירח, רק לאחר הקפה מלאה. כלומר: הנקודה הסגולה תיגע באותה נקודה על פני הירח בה נגעה בהתחלה. במערכת הייחוס בה ביל ו"מזלג" החד-אופן במנוחה, זהו המצב בו "הגלגל השלים סיבוב סביב עצמו". כשאנו רוכבים על אופניים, זו ההגדרה הטבעית שלנו לסיבוב, למרות שבנסיעה מישורית בה הגלגל קטן בהרבה מרדיוס העקמומיות, ההפרש בין שתי ההשקפות זניח. במובן זה, תשובתו של יובל רבינוביץ נראית נכונה.
ובמידה וגם צדקתי, הריני מתנצל בפני כל מי שקילקלתי לו.
|
|