|
||||
|
||||
אם היה בא אליו מישהו עם כרטיסיה שהוא חשב שהיא נגמרה, ובגלל זה הוא רצה להחליף אותה, דובי היה מראה לו שהיא לא גמורה ושולח אותו לדרכו (עם כרטיסיה ממורקרת). אם לעומת זאת היה בא אליו מישהו עם כרטיסיה ומצהיר עליה כלא גמורה, אבל מבקש להחליף אותה בכל זאת, דובי היה מחייך אליו בנחמדות, אומר לו שאין בעיה, ושואל איזה ציוד הוא יכול להשלים לו בתמורה. בכל זאת, בנאדם צריך לחיות ממשהו. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |