בתשובה לגילית, 02/06/03 19:41
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לא כל כך הבנתי את ההגיון ההלכתי. אם הרבה יותר קל להתעצל ולהגיד "אסור" בלי לבדוק, אז ברגע שקבענו שהולכים לפי המתיר אז שוב אנחנו מתעצלים ואומרים "מותר" בלי לבדוק (כי אנחנו סומכים על המתיר), לא? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אנחנו הולכים לרב, זו ה''בדיקה'' שלנו. אבל כשאתה הולך לרופא מומחה, אתה תחפש את זה שלא מבייש את מקצועו ובודק דברים לעומק. הנחת היסוד היא, שהרב לעולם לא יחטיא אותך. הוא אדם מאמין, הוא לא יגיד לך שמותר לגנוב. אבל, אם לא תעשה כלום, אתה גם לא תחטא בכלום, ולפיכך הרב יכול בשקט לפסוק לך שכל ספק הוא לחומרא, וכך אתה לא תחטא והוא לא יחטיא אותך. אבל זו אינה דרך תורת ישראל, ואין לאסור את מה שמותר- הרב צריך לטרוח ולבדוק, ולאסור רק את מה שבאמת אסור. ואם הרב המתיר אומר לי שמשהו אסור אני אסמוך על זה בעינים עצומות, כי אני יודעת שהוא לא פטר אותי בקש. (על קצה המזלג, כמובן) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(ההסבר - מה שגילית אמרה). | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |