בתשובה לגילית, 02/06/03 17:47
 |
|
 |
||
|
||||
 |
א. זה מה שאני מנסה להסביר, המדגם לא צריך לייצג את הציבור, לא את ציבור הבוחרים, לא את ציבור המצביעים ולא את ציבור המצביעים למפלגה המחלקת. המדגם צריך לייצג *חלק* מהציבור. זה החוק כלשונו. ב. לא היית מודעת, ולכן הבאתי לך את התקדים בתגובה 149606 ואחרי שהבהרת שאת מתעלמת ממנה, הבאתי אותה שוב בתגובה 149756 ושוב בתגובה 149773. השופטת לא אמרה *כלום* על אדם דתי. גם השופט לא אמר כלום על אדם דתי. גם ש"ס, שהגישה את התלונה כנגד מר"צ, לא אמרה כלום על אדם דתי. ולכן, בטח שלא נאמר כלום על מהו קמע לאדם דתי. את קוראת בפסק הדין דברים שלא נכתבו שם. התקדים הרי היה של חמסות שחולקו ע"י מר"צ, מפלגה חילונית, ולכן אין כאן שום יחד למהו קמע בעינייך או בעיני אדם דתי. זה שהיה תקדים, צודק או לא צודק, עדיין מחייב את השופטת. זה שלשון החוק חד משמעית, צודק או לא צודק, עדיין מחייב את השופטת. שופטים מפעילים פרשנות, לפי לשון החוק ןהתקדימים, אבל החוק לא מתייחס לקמע ללא הגדרה, ההגדרה לקמע ניתנה בחוק, ולכן אין כאן מקום לפרשנותו של השופט. תחליפי את המילה קמע ב"כל חפץ שבעיני חלק מהציבור יש ביכולתו להיטיב או להרע עמו", ותקראי שנית את פרשנות השופטת. לא הבנתי מה ההבדל בין "הפעם" לבין פעם שעברה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לא הפעם שעברה, הפעם הבאה. החוק מגדיר ''קמע'', והוחלט שחמסה מתאימה להגדרה. אני טוענת שהוחלט כך מתוך בורות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועדיין לא הסברת לי למה בפעם שעברה הכל היה בסדר... את טוענת שהוחלט כך מתוך בורות, משום שיהודי דתי לא אמור להאמין שחמסה מביאה מזל, ולראיה את מביאה את עצמך כדתיה שלא מאמינה שחמסה מביאה מזל. כל זה טוב ויפה, אבל לא קשור כלל. ההחלטה שחמסה היא קמע לא אומרת שהשופטת טוענת שיהודים דתיים מאמינים שחמסה מביאה מזל, אלא שיש חלק מהציבור שמאמין שחמסה מביאה מזל. לא חלק מהציבור הדתי, אפילו לא חלק מהציבור היהודי, חלק מהציבור. לא חלק ממצביעי המפד''ל, לא חלק מאשכנזים מצביעי המפד''ל, חלק מהציבור. את העובדה שיש כזה חלק כבר ביססנו, את השאלה אם החלק הזה כולל בתוכו יהודים דתיים או לא, לא סגרנו, אבל היא כלל לא רלונטית. לצורך החוק, מספיקה ההוכחה שקיים כזה חלק. מכאן, הבורות היא לא של השופטת (כלפי מנהגי היהדות), הבורות היא מצידך (כלפי חוקי המדינה). גם איסור לחלק רגלי חזיר, איקונות, או פסלים של בודהה, במידה ויתברר שקיים חלק מהציבור שמאמין שהם מביאים מזל, צריך להאסר, למרות העובדה שברור שהדברים האלה אסורים על אדם דתי. אין באיסור על הדברים האלה שום דבר שנוגע לדתיים, ואין באיסור על הדברים האלה, כמו גם על חלוקת חמסות, שום דבר אישי נגדך, ואיסור חלוקתם לא נובע מבורות, אלא מהחוק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמרתי- לא הייתי ערה לפעם שעברה. גם היא לא בסדר. אני מניחה שלאף אחד לא היה כוח לעשות מזה רעש, כולה חמסה. איך, בדיוק, הוכחנו שיש המאמינים שחמסה תביא להם מזל טוב? כי לדרור קשטן יש חמסה? אנא, ראה עפרונית והגרביים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא כי לדרור קשטן יש חמסה, כי דרור קשטן מאמין שהחמסה מביאה לו מזל טוב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב, עיון ב http://www.r-shkalim.co.il/aye.html מראה שהחמסה היא קמע מוסלמי מוכר (ומוסלמים הם חלק מהציבור). | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |