בתשובה למיכאל מ. שרון, 31/05/03 13:57
 |
|
 |
||
|
||||
 |
כמו שאמר ערן, לא כל כך מזערית - אבל בתור שוכן איטונג ושוחר בואינג, שטח, בעיני, הוא כימות מוזר. ההשלמה הפונקציונלית היא המניע - המתודה והמצב הם כיבוש. אני לא אמרתי שיש מתאם הכרחי, אלא שהדחיקה שלך את המינוח ''כיבוש'' מפני המינוח ''השלמת שטחים פונקציונלית'' היא תוצאה של ראיית שחור ולבן. לא צריכה להיות בעיה לראות את שני המושגים מתארים את אותו הדבר, במקרה דנן, שהוא לא בסיסים אמריקניים בפנמה אלא ישראל והשטחים הכבושים שמשלימים אותה לישות גיאואסטרטגית מוצלחת יותר או מה שזה לא יהיה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הגאואסטרטגי עם המימד של דיכוי (מאחורי הפראזה המהדהדת חסרת הבסיס והפשר ההכרחי: "המתודה היא כיבוש". רגע, כשאתה אומר כיבוש אינך מתכוון לאחיזה בשטחים, אלא לדיכוי, וכך אתה מחליק בזריזות ממשמעות אחת לאחרת) לוקה בראיית שחור לבן. מצד אחד כיבוש (מגפיים שחורות) ומצד שני - גבולות 67 ואי אחזקה בשטח כלשהו (ערדליים לבנות). הסיטואציה לפי גישתך דוחקת אותנו למיטת סדום (או דילמה) שהינה בינרית לחלוטין, תוך הדבקת קונוטציות לטעמך ובאופן שרירותי למדי. ואינך מתאמץ להבחין בגווני ביניים, של אחזקה בשטח ברמות ובהיערכויות שונות למטרה גאואסטרטגית, תוך ניטרול אספקטים דכאניים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה שאנחנו לא אומרים אותו דבר כשאנחנו אומרים כיבוש. אני מתכוון גם לפעולה צבאית טכנית של לקיחת שטח, וגם למצב - המצב הנוכחי בשטחים. את עולם האסוציאציות שלך משום מה כפית על שלי (השקעת! מגפיים שחורות...), וגם טרחת לציין במה אני כן או לא מתאמץ להבחין. בראבו. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |