בתשובה לרון בן-יעקב, 30/05/03 3:51
 |
|
 |
||
|
||||
 |
פירוש המלה מיתוס הוא כנראה בעייתי. לגביי, משמעות המלה היא סמל או מערכת סמלים, שאמנם החברה עושה בו או בה שימוש, אבל לכך אין קשר למשמעות הבסיסית שאותה ציינתי. כל הרחבה נובעת, נראה לי, מהרהורי לבו של מי שעושה אותה, בלי להתחשב במה שמקובל באופן כללי (ואני יודעת שגם המשמעות שבה אני משתמשת אינה דווקא זו שבה משתמשים באופן כללי). למען האמת אני לא מבינה את ההשוואה בין אלביס לבין ביירון... |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ביירון ואלביס דומים במראה החיצוני שלהם - התלתל השחור (שאלביס הקפיד תמיד לצבוע בשחור, כמחווה לרוי אורביסון), השפתיים שהשוו להם הבעה קצת מגחכת (אלביס לגלג על השפה השמוטה שלו), הצוואר הלבן שאותו הקפידו לחשוף. שניהם נטו בסוף חייהם לאורינטליזם. ביירון התנדב לצבא היווני שנלחם נגד הטורקים ומת ביוון. אלביס התחיל להתלבש בפאר מזרחי, גלימות ארוכות, צווארונים גבוהים ופתוחים, צעיפים גדולים, בגדים משונצים ביהלומים, קטיפה. שניהם הפכו עצמם ל"אובייקט וחפץ תרבותי". הפרסונה המינית שלהם (ובמושג הזה אני רואה את החשיבה המיתית שמעצבת את ה"תרבות") היא של יופי בעל אלמנטים נשיים, אנדרוגיניים. כאריזמה א-מוסרית מהפכנית - מהפכנית בזה שהיא בזה למוסכמות, בעצם היא שוות נפש למוסכמות ופשוט הולכת בדרכה שלה - חופש שאחריו נוהים ההמונים. ביירון היה "אליל הנוער" הראשון, וזה שטבע באמנותו ובחייו את המושג "רוח נעורים" (כך!). ובזה פאלייה רואה את אלביס כממשיכו. האנרגיה של היופי שזורמת מהם, שורפת והורסת וגם בונה ויוצרת, וכל זה בתוך הוויה טכסית של האוהדים. הדמות האלוהית היפה והיוצרת, הכריזמה שמשפיעה וחודרת אל ההמונים, גם במציאות וגם בדמיון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שניהם מתו מוות חסר טעם- ביירון אמנם התנדב להלחם לצד היוונים אך -מה לעשות- חטף דלקת ריאות מיד בהגיעו ליוון, ומת בטרם הספיק לירות אפילו כדור אחד. ואלביס- מת מעודף שומן-אלכוהול-וסמים, או משהו כזה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |