בתשובה לewilde, 25/01/01 20:09
כמיהה לנורמאליות גם בצד הפלסטיני 14915
ewilde • בתשובה לewilde יום ה', 25/1/2001, 20:38
כשקראתי את מה שכתבתי שכחתי שאני רוצה להתיחס ל"כמיהה לנורמאליות גם בצד הפלסטיני".
כאן ישנה לדעתי טעות פטאלית נפוצה, שהיא אחד המקורות לחוסר ההבנה של רבים את הנפשות הפועלות במזרח התיכון.
שלחתי לדובי מאמר שלם בו אני מסביר את הצורה בא אני רואה את הדברים, אך לצערי דובי החליט שלא לפרסם אותו. הנה קטע קצר מסוף המאמר המדבר על הנושא, לצערי ההסבר הזה לוקה, ומי שמעוניין, אשמח לשלוח לו את המאמר בשלמותו:

.....
אם ינהגו הארגונים האלה ובראשם ערפת, כמו עמיתיהם בשאר העולם וכמו שנהג ערפת בלבנון בתקופה, בה שלט בארץ זו בפועל, לא מצפה לעם הפלשטינאי עתיד ורוד כלל וכלל כאשר תקום מדינתו. אלא דיכוי אלים במלחמות בין הארגונים וכנגד כל סימן של אופוזיציה (אגב, האשמה לטבח עלולה ליפול על ישראל כאחראית על הפקרת הפלשטינאים לידיו של ערפת בעיתוי גרוע). כמו כן צפוי להם עוני עד חרפת רעב, ואולי אף מלחמה כנגד מדינת ישראל - מלחמה שהפלשטינאי הממוצע לא ירצה בכלל, אך אף אחד לא באמת ישאל אותו, כמו שאף אזרח מצרי (כמו גם סורי, ירדני, גרמני, קוריאני, רוסי והרשימה עוד ארוכה) לא נשאל האם ברצונו לצאת למלחמה, ולא הייתה בנמצא מערכת של "איזונים ובלמים" שתרסן את המשטר מלבצע מהלכים קיצוניים כמו שקיימת במדינות דמוקרטיות.
מדינת ישראל לא אמורה לצפות לקיום הסכמים שיחתמו בעתיד כמו שלא קוימו ההסכמים שנחתמו בעבר. ההסכמים שיקוימו הם הסכמים שיש אינטרס של השלטון לקיימם. והדגש הוא על ה**שלטון**, כיוון שבמשטרים דיקטטורים או בשלטון (חלקי או מלא) של ארגון מסוג א, האנטרס של השלטון בדרך כלל נוגד את האנטרס של הציבור עליו הוא שולט. לדוגמא, הסכמים שכללו פיתוח כלכלי ברשות הפלסטינית, הם אנטרס מובהק של הציבור, אך לשלטון הנהנה מרמת חיים גבוהה על גבו של הציבור אין עניין בזה, מכיוון שהציבור לא מהווה כוח אלקטורלי, לעומת זאת העוני הוא קרקע פורייה לתסיסה שניתן להפנותה לעבר מדינת ישראל למען השגת המטרות הפוליטיות ובראשן המדינה.
......
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות