|
||||
|
||||
מתגובה 117217 אני מבין שפיצול האישיות של הכנסת (לגוף מחוקק וגוף מכונן) הוא עניין פרשני; בכל פעם שהכנסת קובעת חוק יסוד (אפילו ברוב רגיל), היא הופכת ליורשתה של האסיפה המכוננת. למשל, אם תעביר הכנסת (ברוב דחוק של 4 נגד 3) את "חוק יסוד: החמץ", האוסר על מכירת חמץ בפסח ודורש רוב מיוחס של 101 חברי-כנסת (מחוקקת) לביטולו, זו תהיה החלטה כשרה של האסיפה המכוננת. מדוע לא קוראים חברי הכנסת לכל הצעות החוק שלהם "חוק יסוד"? |
|
||||
|
||||
כנראה שאני צריך להתאמן עוד על פטנט "מניעת המלבנים":) לא הייתי מגדיר את פיצול האישיות כעניין פרשני (למרות שמבחינה מהותית הוא אכן נובע מפרשנות החקיקה וההסיטוריה). יותר נכון יהיה להגדיר אותו כעניין עובדתי. שאלה אחרת ופרשנית היא מה סמכויות האסיפה המכוננת. דעת הרוב (שופטים + אקדמיה) כי הכנסת אכן בעלת סמכות ליצור חוקה. דעת המיעוט כפי שהובאה בתגובה 117217 איננה סוברת שלא הייתה אסיפה מכוננת אלא שסמכויותיה היו חד פעמיות. משלא כוננו חוקה יש צורך בקבלת סמכויות מחדש. לכן למשל לדעתו קביעת שריון ברוב מיוחס (במובחן מרוב רגיל של 61 ח"כ) הינה בלתי חוקית שכן מדובר בכבילת הכנסת הבאה. לגבי שאלתך התשובה היא שאכן חברי הכנסת יכולים לעשות כך, כפי שהם יכולים לקבוע רוב מיוחס של 101 ח"כ. הם לא יעשו כך (או לפחות לא סביר שיעשו כך) כיוון שחוק יסוד נועד לענינים שבחינה מהותית מתאימים לחוקה ולא לכל חוק 1. ____________ 1 כמובן שאינני שולל באופן עקרוני חקיקת חוק יסוד: איסור חמץ אם עניין זה יחשב כעניין חוקתי. כוונתי, כפי שהבנתי את שאלתך, כי לא כל חוק יקרא חוק יסוד, רק בשביל לכבול את הכנסת הבאה. |
|
||||
|
||||
ברור שחוקי היסוד *נועדו* לעניינים עקרוניים, אבל זה לא אומר שכל חוק שזכה לכותרת כזו חייב להתאים להגדרה. מפריעה לי העובדה שהגוף המחוקק הוא זה שבוחר מתי להפוך את עצמו (זמנית) לגוף מכונן, בלי שיש הגדרה ברורה מתי זה קורה. לכן כתבתי שאפשר לקרוא לכל חוק "חוק יסוד" - לא בגלל שכל נושא הוא מהותי, אלא בגלל שיתכן שתומכי החוק יוכלו לגייס מספיק תמיכה כדי להפוך את החוק חביב-נפשם למסמר בלי ראש. משא-ומתן קואליציוני הוא זמן מצויין לגלות את המהותיות של גובה קצבאות הילדים. העובדה שחלוקת התפקידים (בין כינון לחיקוק) אינה מוגדרת היטב היא בעייתית בעוד מישור. נאמר שרוב מקרי בכנסת מחוקק "חוק יסוד: כפיפות גופי השלטון לשולחן-ערוך (עם הגהות הרמ"א)" ומשריין אותו כדבעי. יש לי הרגשה שלמרות מהותיות הנושא, ימצא בג"ץ "פתרון" לבעייה החוקתית שתיווצר (דהיינו, שמצד אחד יש חוק, ומצד שני מאמר המערכת של "הארץ" קובע במפורש שיש לבטל אותו). |
|
||||
|
||||
אכן מפריע ואכן לשם כך מחכים לסיום הליכי החקיקה בענין חוק יסוד: החקיקה שאמור להסדיר בצורה טובה יותר וודאית יותר את הנושא שבין הכנסת כרשות מכוננת לבין הכנסת כרשות מחוקקת. גם לגבי חוק יסוד: כפיפות גופי השלטון לשולחן ערוך (עם הגהות הרמ"א) וגם לגבי שריון הרמטי (נניח 95% מחברי הכנסת) ישנן התבטאויות, בעיקר בעולם, אך גם בארץ, כי ברור שמעקרונות הדמוקרטיה בג"צ יוכל לבטל חוק שכזה. אבל אני מקוה שברור לך שאם נגיע למצב כזה, אז האמירה במאמר המערכת של הארץ 1 ואפילו פסיקת בג"צ לא תעזור הרבה, כי כנראה יהיה פה סוג שלטון אחר ואז - כדי לבטל את החוק יהיה צורך במעשה ציבורי (שיתכן שיתחיל בפסיקת בג"צ או במאמר בארץ, אך לא יסתיים שם) _______________ 1 לעצמי אני חושב שבדוגמא שלך מאמר המערכת שיקרא לביטול החוק יהיה של "יום ליום".. |
|
||||
|
||||
לפסקה השניה - האם בג"ץ יכול לבטל חוק יסוד בהסתמך על "עקרונות הדמוקרטיה"? האם צריך להשען על מגילת העצמאות לשם כך? |
|
||||
|
||||
בקצרה ממש. במספר פסקי דין נאמר כי באופן עקרוני כוחו של בג"צ מוגבל רק לביטול חוקים הנוגדים ערכים המעוגנים בחקיקת על. יתרה מכך, באותם פסקי דין נקבע, כי אם תחוקק הכנסת חוק הנוגד ערך מעקרונות המשטר הדמוקרטי גם אז לא יהיה בכוח בג"צ - מעצמו - לבטל את החוק. יחד עם זאת, יש אמירות באותם פסקי דין ובספרות, כי אם החוק ינגוד את *כל* ערכי המשטר הדמוקרטי אזי יהיה בכוח בית משפט בכדי לבטל חוק שכזה 1. אשר לשאלתך השניה אני חושב שקיימת זהות (כמעט מלאה) בין ערכי הדמוקרטיה לבין מגילת העצמאות. בכל אופן דומני כי כשנדונה שאלה זו, לא הייתה התייחסות מפורשת למגילת העצמאות. יש לזכור כי מגילת העצמאות היא מעשה חקיקה בפני עצמו ולפיכך אין מניעה לבטלו. ממילא שוב תעשה הפניה לעקרונות הכללים של הדמוקרטיה. ________________ 1 שאלה אחרת היא, מה יהיה כוחו של הביטול. |
|
||||
|
||||
ואני חשבתי שהכרזת העצמאות היא חסרת משמעות מבחינה משפטית, פרט אולי להתווית ''רוח'' כללית. |
|
||||
|
||||
משיעורי האזרחות שלי, אני זוכר שהחלקים היחידים שתקפים במגילה הם הגדרת מערכת השלטון והאופי ה''יהודי-דמוקרטי.'' זו פסיקה משנות החמישים של המאה שעברה, אני חושב. |
|
||||
|
||||
הצעת חוק זה לא ביצת הפתעה - מודיעים על התוכן הרבה זמן מראש. אם הודיעו שהולכים להעביר חוק יסוד חדש, לא משנה מה תוכנו, ומגיעים רק 7 ח"כים להצבעה, אז כנראה שלעם (דרך מייצגיו) לא אכפת, ולגיטימי שהחוק יעבור כפי שהוא. הרי אם לעם היה אכפת, נציגיו היו יודעים שכדי להשאר בתפקידם עליהם לבוא להצביע, או שהעם יעניש אותם אחר כך. (הודעה זו נכתבה מחוץ למסגרת השיח הבלבני) |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |