בתשובה לשועל בתחבושת, 27/05/03 18:01
 |
|
 |
||
|
||||
 |
"ישעיהו ליבוביץ, שהקפיד בחיבור הערך "דמוקרטיה" באנציקלופדיה העברית, לא טעה הרבה בציינו ש"לא זו בלבד שלדמוקרטיה ניתנו הגדרות שונות, ואפילו סותרות זו את זו, אלא שהמשתמשים באותם מונחים עצמם להגדרתה מתכוונים לעיתים קרובות למשמעויות שונות של המונחים הללו". יש לזכור, שבמאה העשרים נקראו תרבויות פוליטיות שונות ומגוונות בשם "דמוקרטיה". למן מוסוליני, שראה בפאשיזם, בניגוד לדמוקרטיות הפרלמנטריות ה"לא גבריות", את ההתגלמות האמיתית ביותר של הרצון הדמוקרטי, ועד פידל קסטרו שחזר וטען שעצרות-העם ההמוניות שכינס בכיכר המרכזית בהוואנה הן המימוש האותנטי ביותר של החופש הדמוקרטי, המאה העשרים ראתה מושלים שונים שמשלו בשם הדמוקרטיה ולא חדלו להחניף להמונים בשמה. עדיין בשנות התשעים של המאה הגדירה סין את עצמה כדמוקרטיה עממית, ובאיראן מאז המהפיכה האיסלמית בסוף שנות השבעים היו כל השליטים נבחרים. אל לנו לטעות. הצורך של כל הממסדים הפוליטים להתהדר במושג "דמוקרטיה" לא היה צביעות גרידא או גחמה חולפת ותו לא של עריצים. ההישענות המוצהרת על שאיפות ההמונים ועל הלגיטימיות שמקנה רצון העם היו צורך מובנה בכל התרבויות הפוליטיות של המאה העשרים (מלבד אולי אלו שהתנהלו תחת מרותן של כתות צבאיות). גם בשיאו של שלטון הדיכוי הסטליניסטי נערכו הבחירות לסובייטים במועדן, ואין זה מפליא שחסידי ברית-המועצות, גם מקרב בכירי האינטלקטואלים בעולם המערבי, לא היססו להגדירה כדמוקרטיה סוציאליסטית. נראה שהשאיפה לדמוקרטיזציה היתה המכנה המשותף הרחב ביותר בהתפתחותם של יחסי הכוחות הפוליטיים לכל אורכה של המאה. לכן צדק ההיסטוריון הישראלי יעקב טלמון, שכדי שניטיב להבין את הדינמיקה של המשטרים הלא-ליברליים הציע לכנותם "דמוקרטיות טוטליטריות"." ("הקולנוע כהיסטוריה" מאת שלמה זנד, עמ' 38) על דברים אלה אוסיף שרק לפני כמה חודשים נבחר סדאם חוסיין בעיראק בבחירות "דמוקרטיות". לכן דמוקרטיה אמיתית יכולה להתפרש רק כדמוקרטיה ליברלית. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי את ההיסק. איך הגעת מהתיאורים והציטוטים שנתת אל ''לכן דמוקרטיה אמיתית יכולה להתפרש רק כדמוקרטיה ליברלית''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
Government of the people, by the people, for the people. אולי זה יכול לעזור?
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה נכון לכל משטר שאני יכול להעלות בדעתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השוואת 13 תרגומים של נאום גטיסברג הקצר : |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם ההגדרה של ''דמוקרטיה'' כוללת גם משטרים חביבים ונחמדים כמו אלו שתוארו, הרי שמשמעות ההגדרה מעוקרת מתוכן. לכן דמוקרטיה כפי שאנחנו תופסים אותה היא בעצם אך ורק הדמוקרטיה הליברלית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שאף אחד מהמתדיינים כאן לא טוען שהמשטרים שתוארו נכנסים תחת הגדרת הדמוקרטיה. עדיין, אלו אינן האפשרויות היחידות. האפשרות הנגדית לדמוקרטיה הליברלית היא הדמוקרטיה הרדיקלית, שמייחסת ערך לרצון הקהילה (ככזאת) יותר מאשר לחירויות ליברליות. גם בדמוקרטיה רדיקלית נערכות בחירות חופשיות, וניתן לטעון שהיא יותר ''דמוקרטית'' מהליברלית (כי רצון האזרחים אינו מוגבל, והלגיטימציה לשלטון היא רק רצון העם ולא רעיונות שונים). (נכון שטלמון שהזכרת בונה תיזה לפיה שורשי הטוטליטריות מצויים כבר בדמוקרטיה הרדיקלית, אבל זה אינו פוסל אותה כשלעצמה, והתיזה שלו שנויה במחלוקת). |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |