בתשובה לנילי, 08/01/01 10:29
...וזה בא 14864
ערן בילינסקי • בתשובה לנילי יום ה', 25/1/2001, 9:33
והרגע פורסם כי העתירה נדחתה ברוב של 6 מול 1. המתנגד היה כבוד השופט טירקל שקבע כי יש להוציא צו על תנאי. שאר השופטים פסקו כי זו תהיה התערבות גסה של הרשות השופטת בענייני הרשות המבצעת ולכן, הם משאירים בידי הכנסת את הסמכות לפקח על פעולות הממשלה (ע"י אישרור/אי-אשרור כל הסכם שיתקבל).

דב אנשלוביץ מוחה במקום אחר על האקטיביזם השיפוטי של כבוד נשיא ביהמ"ש העליון ברק שלא הוחל במקרה זה. ובכן, זו דוגמא מדוע האקטיביזם השיפוטי בעייתי (והתייחסתי לכך במקום אחר) – הוא גורם לפגיעה בעקרון הפרדת הרשויות והופך את הרשות השופטת לעליונה על הרשות המחוקקת והמבצעת.

אשר לשאלת הסבירות (ורציתי להתייחס לזה כבר מזמן), מדוע דווקא פסיקה של ביהמ"ש העליון הופכת משהו ל"סביר"?
...וזה בא 14894
מיץ פטל • בתשובה לערן בילינסקי יום ה', 25/1/2001, 18:06
המממ... מבחן ה"סבירות" הוא מבחן משפטי. הוא איננו מבחין שמפעילים *על* החלטות שיפוטיות (מלבד בתרחישי-מטא מסויימים). רוצה לומר: השופט, בתוקף הגדרת תפקידו וסמכויותיו, הוא האומר מה סביר ומה לא. אפשר, אם אתה רוצה, להחליף את המילה "סביר" במילה "צלגום" ולהוסיף במילון: "צלגומיות (ש"ע): תכונה המיוחסת ע"י שופטים להתנהגותם של אנשים ותאגידים".
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות