בתשובה ליובל רבינוביץ, 24/05/03 11:39
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לפי מה שאני הבנתי מהפרסומים השונים, המחקר עצמו עדיין לא פורסם. [כלומר המחקר של ריצ'רד דוידסון, שגילה את הפעילות המוחית בקדמת האונה השמאלית]. הכתבה בניו סיינטיסט (שהופיעה כנראה ב-21 או ב-22 למאי) היא של אוון פלנגן, שהוא פרופ' לפילוסופיה (מערכת- מאיפה לקחתם שהוא גם פרופ' לפסיכולוגיה ונוירו ביולוגיה?). והוא מספר על הממצאים (הראשוניים) של המחקר של דוידסון. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מהאתר שלו, כמובן: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאן למשל http://news.independent.co.uk/world/science_medical/... הוא מופיע כפרופ' לפילוסופיה. גם בקישור מ"אנאנובה" הוא מופיע כך. מה שאני מנחשת מכל זה הוא, שפלנגן /מלמד/ בחוגים האחרים האלה, כנראה בנקודות שבהן הם נושקים לתחום הפילוסופיה שלו. זה לא אומר שהוא בעל תואר בהם. יש היום נטיה גדולה ללימודים בינתחומיים, במסגרת חוג אחד, שבו מרצים מומחי התחומים השונים, או בהרצאות של פרופסורים מתחום אחד בחוג אחר (כמו שבטכניון מלמדים פילוסופיה של המדע, נדמה לי). לימודי נוירוביולוגיה פסיכולוגיה ופילוסופיה של המודעות הם תחום שנקרא Consciousness Studies. זה יכול להיות במסגרת חוג אחד, במוסדות החדשניים יותר, או במסגרת החוגים הקונבנציונליים במקומות אחרים. לסיכום- נראה לי שהוא פרופ' לפילוסופיה, שמלמד בחוגים האחרים האלה. האנגלים מקפידים יותר מהאמריקנים על מי הוא מה בדיוק... ואולי לכן אצלם הוא מופיע כפרופ' לפילוסופיה בלבד. [הבהרה: הכותבת סבלה באנגליה מאי-קיומו של חוג בינתחומי כנ"ל, ומצאה את עצמה על לא עוול בכפה בחוג שקרא לעצמו בינתחומי, אך התברר כמכיל תשעים אחוז ביולוגיה + קמצוצים זעירים של דברים אחרים...] |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והתמונה שהוא בחר לעיטור עמוד הכניסה לאתר שלו היא זו שבה הוא נראה עם הדלאי למה. דבר זה והעובדה שהמחקר האמור עדיין לא פורסם בעיתונות המקצועית אלא בעיתונות הפופולרית מטילים צל כבד על אמינות המחקר. אבל נחיה ונראה. נמתין לפרסום המחקר המלא, אם יהיה נגיש באינטרנט. בינתיים זה נראה כבלון מלא אויר חם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר- דוידסון אשם שפלנגן הוא טיפוס לא אחראי? למה שלא תחכה בסבלנות עד שהמחקר יפורסם, לפני שאתה מחליט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. אמרתי שנמתין למחקר. ב. 'האייל הקורא' החליט כבר לפרסם את מסקנות המחקר בטרם פורסם המחקר. לכן אמרתי מה זה נראה לי בינתיים. למה רק לאחרים מותר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש עוד קצת פרטים כאן http://www.madison.com/captimes/news/stories/41973.p... וכאן http://www.news.wisc.edu/view.html?get=6205 . קצת הטריד אותי שדוידסון מתייחס לדלאי למה כ"His Holiness". בכל אופן, ע"פ הלינק הראשון, המאמר יפורסם בקרוב ב "journal (of?) Psychosomatic Medicine" שהאתר שלו הוא כנראה זה: http://www.psychosomaticmedicine.org |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי המאמר אכן פורסם שם, ויש כבר מאמר תגובה שנקרא "Three Caveats". לא קראתי, אבל נראה שהמחברים עצמם מזהירים מפני כשלים אפשריים במחקר או בפרשנות שלו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המאמר ניתן לקריאה בכתובת http://psyphz.psych.wisc.edu/front/lab%20articles/20... . דיסקליימר: ההכשרה שלי אינה כוללת פיענוח EEG, ואינני יכול לשפוט את איכות הנתונים מבחינה זו. מה שנעשה במחקר הוא כדלקמן: 48 עובדי חברת ביוטכנולוגיה אמריקאית גויסו למחקר, מתוכם 41 השלימו אותו. הם חולקו באופן אקראי לשתי קבוצות: קבוצת "טיפול" וקבוצת "המתנה". בקבוצת הטיפול היו 19 נשים ו-6 גברים. בקבוצת ההמתנה - 10 נשים ו-6 גברים. גלי מוח (EEG) הוקלטו מ-27 נקודות בקרקפת. מתוכן מתייחס הפירסום ל-4 נקודות המייצגות את האונה הקדמית השמאלית. בהן נמצאו הבדלים. כמו כן ניתן לכל הנבדקים חיסון נגד שפעת ונבדקה עליית הנוגדנים לאחר החיסון. גם בכך נמצאו הבדלים בין שתי הקבוצות. העליה היתה גדולה יותר בקבוצת הטיפול. ההערות שיש לי: 1. הנבדקים חולקו באופן אקראי. לאחר תום תקופת הבדיקה עברו גם אנשי קבוצת ההמתנה את הטיפול, כך שהניסיון שנעשה באייל הקורא לייחס את ההבדל ל-pre-selection, כלומר לבחירה האפריורית של האנשים במדיטציה מול אלה שלא בוחרים בכך, אין לו מקום. המחקר מניח את הדעת מהבחינה הזו. 2. למרות שהמחקר מציין כמה נשים וכמה גברים היו בכל קבוצה, בתוצאות המחקר אין הפרדה. שיעור הנשים בקבוצת הטיפול היה גבוה משמעותית משיעורן בקבוצת ההמתנה. מן הדין שגם בתוצאות יהיה פירוט לגבי כל אחת מתת הקבוצות. יתכן שההבדלים ייעלמו אם יהיה הפירוט הזה. 3. נתונים חסרים נוספים הם אלה לגבי נקודות ה-EEG האחרות, אלה שנבדקו אך לא היתה אליהן התייחסות. ההשמטה הזו מתרחשת לעתים במחקרים שבהם מציירים את המטרה מסביב לנקודת פגיעת החץ, כלומר: יש כל מני הבדלים, ומציגים רק את מה שתומך בתיאוריה, תוך השמטת האחרים. אינני יודע אם זהו המקרה כאן, משום שכפי שציינתי לעיל, גם הכשרתי בפיענוח הזה לוקה בחסר. 4. היה יכול להיות מעניין לראות מה קורה מאוחר יותר, לאחר שגם קבוצת ההמתנה עוברת את הטיפול. האם פעילות ה-EEG שלהם משתנה בהתאם, או שמדובר בהבדל אינהרנטי בין הקבוצות? 5. הקבוצות הן קטנות מדי. הן בסדר כדי להתוות כיוון מחקרי, אך מקובלים מחקרים גדולים בהרבה כדי לבסס טכניקה טיפולית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה, יובל. לא יהיה לי זמן לעשות זאת בקרוב, אבל אולי כדאי לקרוא את מאמרי התגובה המוזכרים בעמוד ששלחתי למעלה (יש שניים, ואחד מהם מכיל את הביטוי three caveats בשמו). בכל אופן, שוב, תודה על הסיכום המאלף. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כדי לקרוא קישור כלשהו יש לשלם 15$. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, ראיתי, אבל עוד לא יצא לי לבדוק אם המאמרים נגישים דרך ScienceDirect או אחד מאלה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |