בתשובה לסמיילי, 24/01/01 13:27
כיף ושעשועים 14829
שמתי לב שאתה כל הזמן רומז לכך שאני מזלזל בך - אני מתנצל אם זה הרושם שקיבלת, אינני מזלזל בך או באינטיליגנציה שלך כלל וכלל.

לענייננו:
ראשית - אתה טוען כי מצביעי ניידר בחרו "את האופציה הפחות טובה לדעתם". איך הגעת למסקנה שכזו?
אני בחרתי בניידר משום שאני חושב שהוא (היה) המועמד הטוב ביותר והמייצג בצורה כמעט שלמה לחלוטין את דעותיי, וכך גם עשו רבים אחרים.
אני באמת מתקשה להבין איך הגעת למסקנה שכזו לאחר המאמר שלי וכל התגובות שבאו אחריו.

מי שלא הצביע לא בהכרח הצהיר שזה לא חשוב לו - זאת יכולה להיות (המנעות מ)הצבעת מחאה מהסוג שדובי הציע בתגובה למאמר אחר ליישם בישראל ושאני פסלתי בדיוק מהסיבה הזו.
סביר להניח כי חלק ניכר המלא-מצביעים עשו זו מתוך אובדן אמון ביכולת המערכת הדו-מפלגתית לייצג אותם.
לא ירדתי לסוף דעתך בנוגע למילוא חובות.

הטענה כי מצביעי ניידר עזרו לבוש להבחר היא מוטעית משום שהיא:
א. כוללנית - לא כל מצביעי ניידר היו מצביעים לגור אלמלא היה זה הראשון מתמודד.
ב. מתעלמת מנתוני אחוזי ההצבעה - חלק המצביעים לניידר לא היו טורחים להצביע כלל ועיקר בלעדיו.
ג. טומנת בחובה מסר אנטי-דמוקרטי - "אם אתה לא יכול לנצח, אל תטרח להתמודד".
ד. מתעלמת מאחריותו של כל מועמד לשכנע מספר רב ככל האפשר של אנשים להצטרף למטרותיו.
ה. מנטרלת מראש אפשרות של שינוי.
ו. וכאמור, מבחינה מתמטית אינה נכונה, הן משום שלקהל מצביעי ניידר לא הייתה יותר השפעה מלשאר המצביעים למפלגות האחרות והן משום שלא ניתן לטעון באופן חד-משמעי כי הצבעה למועמד מסוים איננה פוגעת בסיכוייו של כל מועמד אחר, גם אם באופן תיאורטי בלבד.

מלבד זאת, בל נשכח כי בבחירות אלה היה מצב קיצוני ונדיר של חוסר התאמה בין ה"קול הפופולארי" ומניין האלקטורים - שהתבטא בסיבוך הרב בפלורידה, כך שקשה מאוד להטיל אשמה גורפת או להגיע למסקנות חד-משמעיות בנוגע להשפעה כזו או אחרת של מי מהמועמדים ה"משניים" בנוגע לתוצאה הסופית (שהרי אם הייתה נערכת ספירה חוזרת שלמה הייתה התוצאה הפוכה ]ע"פ ספירת עיתונאים לאחר הבחירות[, ואז טיעונייך מתמוטטים כמגדל קלפים).
כיף ושעשועים 14832
כאן אנחנו חוזרים לתחילת הדיון, אם המטרה שלך (כמצביע ניידר טיפוסי) הייתה לעזור לאיכות הסביבה, ביטוח רפואי וכו' אז עצם מינויו של בוש וביטול התקנות אותם העביר קודמו מעידה שהוא האופציה הפחות טובה (למרות שמקובל עלי שזה ניחוש, כי אי אפשר לדעת מה היה עושה גור, אני חושב שברור על מה אני מבסס את הניחוש).
אחד העקרונות בכל היישומים המודרנים של דמוקרטיות הוא בחירת מייצגים, כך שהבחירה לא היתה מי מאזרחי ארצות הברית מייצג בצורה שלמה את דעותיך (כי קרוב לוודאי שהיית בוחר בעצמך) אלה מי ייצג אותך בצורה המוצלחת ביותר (בהתאם לדעותיך). מאחר ולא היה סיכוי שניידר ייצג אותך למעשה שמת פתק לבן(או צהוב) עם שם עליו.
מי שלא הצביע הצהיר למעשה (והדגש הוא על למעשה) שזה לא חשוב לו (למרות שיכול להיות שזה כן חשוב לו), ואותו הדבר תקף גם לגבי כל הפתקים הלבנים (צהובים, ד"א למה אם אין בחירות לכנסת הם צריכים להמשיך להיות צהובים, אולי זאת מזימה סינית?) בבחירות הבאות עלינו לטובה.
עד כמה שידוע לי אזרח אמריקאי שרוצה להצביע צריך להרשם, חייב למלא את חובת המושבעים להיות בעל עבר פלילי נקי וכו'.
הטענה כי מצביעי ניידר עזרו לבוש היא צודקת משום ש:
א. מספיק שיותר משני אחוז ממצביעיו בפלורידה היו מצביעים לגור מאשר לבוש וגור היה מנצח. ועל סמך הצהרותיהם של המועמדים (ומעשיו של הנבחר,בדיאבד) היה אפשר לדעת מי מהם קרוב יותר למצביעי ניידר.
ב. גם אם שמונים אחוז לא היו מצביעים ושמונה אחוז היו מצביעים לבוש ו 12 לגור, גור היה מנצח.
ג. המסר "אם אתה לא יכול לנצח - אל תתמודד" הוא דמוקרטי, לדעתי, אם כי תבוסתני (אולי). אבל לפעמים צריך לדעת איזה מאבקים אבודים מראש ולוותר עליהם, ואיזה מספיק חשובים שצריך להלחם עליהם עד הסוף.
ד. אתה צודק בכך שגם (ובעיקר) גור נכשל בבחירות. אבל אין לזה קשר כי את המחיר (אם יהיה) ישלמו אזרחי ארצות הברית (ותושבי העולם), ולכן צריך להצביע למי שיקדם את האינטרסים שלך (ולא למי שנאמן לעקרונותיך). אם ניקח, לדוגמא, את בחירות בישראל 92 אז אמנם שמיר הפסיד כי הוא לא הצליח לשכנע מספר רב של בוחרים להצביע עבור הליכוד, אבל מי ש"שילם" היו למעשה התחיה, צומת, המפד"ל ואחיותיהן שקיבלו את הסכמי אוסלו והסכם השלום עם ירדן.
ה. היא לא מנטרלת שינויים אלה ממקדת את המאמץ למען שינויים אפשריים.
ו. לא הבדלתי בין המפלגות הקטנות, לדעתי אין טעם בהרצת כל המועמדים ממפלגות שלא יכולות לקבל יותר מעשרים אחוז (זאת אמרת סך כל המצביעים שישקלו להצביע להם) לפי שיטת הבחירות הדו מפלגתית. נכון שתיאורטית יכל להווצר מקרה שבו דווקא בוחרי גור היו מונעים את בחירתו של ניידר, אבל באופן לא מפתיע זה לא קרה.
המצב של חוסר ההתאמה בין הקול הפופולרי למספר האלקטורים קרה כבר מספר (קטן) של פעמים. מה שכן נדיר הוא הכרעת בית המשפט שהיתה מוטה פוליטית לחלוטין (ובהתחשב בעובדה שבוש ימנה מספר שופטים לבית המשפט העליון, שיוכלו לקבל החלטות כאלה בהמשך, אולי כבר עכשיו אפשר לדעת מי ממשפחת בוש יהיה הנשיא ב 2008). אבל קל מאד לקבל מסקנות חד משמעיות, אם גור היה מקבל חצי מקולותיו של ניידר בפלורידה(והשאר לא היו מצביעים לבוש) לא הייתה ספירה חוזרת וגור היה נבחר. גם אלו הייתה נערכת ספירה חוזרת אז אפשר היה להגיד שגור ניצח למרות (והדגש הוא על המילה למרות) ניידר, כמו שאפשר להגיד שנצחונו של בוש היה הרבה יותר קל אלמלא ביוקאנן (שכנראה לא כך מאייתים את שמו)

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים