בתשובה ליהונתן אורן, 20/05/03 1:30
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אה, לא הבנתי את המשפט האחרון. כוונתי ב''הומור של חצות'' היא שאולי לכשאצטלל, בבוקר, זה לא יראה כה משעשע. או בפשטות, שאולי זה סתם מטופש ולא מצחיק. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מנסה לרמוז שום דבר. סתם, תראה משהו נחמד: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, מחמם את הלב. אך הייתי מציא לגילמור, במקום לנסות לשנות אנשים שיהיו כמוהו (כלומר עם אוכל וקורת גג), לרדת מן ההתנשאות הזו וללמד אותם פשוט להרגיש טוב עם עצמם, כמו שהם. אכן, יש לבחור עוד הרבה מה ללמוד משרי שלנו (-: | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבהרה: תגובתי הקודמת היא במסגרת של הומור עצמי (על הגנתי על הגברת אריסון). איני רואה בתוכן מסע הפירסום של "מהות החיים" טעם לפגם ובכל מקרה, אני מאמין שהדבר נעשה מתוך רצון טוב ואמונה בניצול אופטימלי של משאבים פרטיים לרווחת הכלל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מנסה להתערב בוויכוח-של-מסכימים ביניכם. סתם חשבתי שלהשלמת התמונה כדאי לציין ש"מהות החיים" היא רק אחת מהבחירות שאריסון עשתה במסגרת האחריות החברתית עליה אתה מדבר בתגובה 147098 (ובמונחים כספיים, אני משער שהיא לא גדולה יחסית לאחרות). אם להמשיך את האנלוגיה שלך מאותה תגובה, אז זה כאילו נוסף על מימון שיעורי-עזר לבת של השכן, היא גם מקשטת את חדר המדרגות בעציצי-פלסטיק מתוך אמונה שזה משרה הרמוניה. [חוץ מהיותי לקוח של "פרטנר", אין לי – ואני לא מתכנן שיהיו לי – עסקים עם קבוצת אריסון] |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז אני משער שנשארנו עם לעג לרש, חטא הגאווה ועיסוק בשטויות. [אני לא תמיד כזה פנאטי, זה כנראה מצב-הרוח שלי בימים האחרונים. אני דווקא אשמח לעסקים עם קבוצת אריסון ואפילו עם רני רהב. אני בונה על זה שהם לא קוראים את האייל]. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואילו אילנה דיין אמרה "תמימות מהולה קצת מגלומניה", ומאז בכל פעם שאני שומע ברדיו את שיר-הנושא של המהות אני נזכר בזה ובאריסון שרה אותו + תנועות, וחיוך מתפשט על פניי. מי יודע, אולי אפילו השלום מתחיל בתוכי באותם רגעים. ]שכחתי לציין שאפילו לחתונה שלה אמש לא הוזמנתי. אם אין לי דברים טובים להגיד על רני רהב אז אני לא חייב לכתוב עליו[. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זאת אומרת "אין לי דברים טובים להגיד על רני רהב"? אתה מכיר אותו? אתה מוזמן למסיבות שלו? כי אם כן, זה מצמצם את רשימת האנשים שאתה יכול להיות ללא יותר מ 7000 שמות בערך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, זה לגמרי אוף-טופיק כבר אז הבה לא נמשיך (אלא בדואל אם אתה מתעקש). אני לא מכיר את רהב, קראתי עליו כמה ידיעות בעיתון, ראיתי אותו פעם או כמה פעמים בטלוויזיה, וזה לא נתן לי דברים טובים להגיד עליו. זה הכל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פחות מזה. לרני רהב, ככה אומרים, יש שני מעגלי מוזמנים - הרחב והמצומצם. (איפה אני? ליד מיץ פטל, מאחורי העץ). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התבלבלת. מאחורי העץ זה הג'ירפה והאריה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זהו שרציתי לשאול: מה הקטע עם התוכי? למה צריך תוכי בשביל להתחיל שלום, והאם כנרית מהווה תחליף הולם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עם יונים זה לא מצליח. מנסיון. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |